ב"ה
מדרש תנחומא

מדרש ארץ ישראלי

לפי פרשיות השבוע

פרשת וירא

סימן א
ילמדנו רבינו כמה ברכות מתפלל אדם בכל יום כך שנו רבותינו בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה ולמה שמונה עשרה, א"ר שמואל בר נחמן כנגד י"ח פעמים שהאבות כתובין בתורה, הראשון שבהם (בראשית נ) ואלהים פקד יפקוד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב, והאחרון (דברים לא) ויאמר ה' אלי זאת הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקב, ואם יאמר לך אדם הרי הן י"ט שכך כתיב אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שוכב עליה וגו', אמור לו אין זה מן המנין שאין יעקב נמנה עמהן, ור' יוחנן אמר כנגד י"ח צווים שבמשכן שהן בסוף ספר ואלה שמות, והן כאשר צוה ה' את משה י"ח פעמים, ורבי סימון אמר כנגד י"ח חוליות שבשדרה שבשעה שאדם מתפלל וכורע צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה, שנאמר כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך (תהלים לה) ור"ש אמר כנגד י"ח מזמורים שמראש ספר תהלים עד יענך ה' ביום צרה לומר תענה בתפלתך, ולכך נאמר יענך ה' ביום צרה, לכך נאמר בסוף י"ח מזמורים יענך ה', רבי יהושע בן לוי אמר כנגד י"ח אזכרות שאמר דוד בהבו לה' בני אלים, (שם כט) ולמה מתפללין כ"ד בתעניות כנגד כ"ד רננות שאמר שלמה בשעה שהכניס את הארון לבית קדשי הקדשים בתעניתו, ולמה מתפללין בראש השנה תשעה ברכות אמר רבא בר חנינא כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפלתה (שמואל א ב) מן ותתפלל חנה ואילך, אתה מוצא י"ח מתפללין בכל יום ואינן כלן לשבחו של הקב"ה אלא שלש ראשונות ושלש אחרונות ושתים עשרה ברכות כלן לצורכו של אדם ולפיכך אין מתפללין בשבת שמונה עשרה שאם יהיה לו חולה בתוך ביתו נזכר ברופא חולי עמו ישראל והוא מיצר, והשבת נתנה לישראל לקדושה לענג ולמנוחה ולא לצער לכך מתפלל ג' ברכות ראשונות וג' אחרונות והמנוחה באמצע, ולפיכך אמר דוד שבע ביום הללתיך (תהלים קיט) אלו ז' ברכות שמתפללין בשבת ואיזה זה יום המיוחד והמנוחה שאין כיוצא בו שנא' זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ) בכל דבר אפילו ממצוא חפצך ודבר דבר, אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל הוו זהירין בתפלה שאין מדה אחרת יפה הימנה והיא גדולה מכל הקרבנות שנאמר למה לי רוב זבחיכם וגו' כי תבאו לראות פני לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטורת וגו' חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי וגו' ובפרשכם כפיכם וגו' גם כי תרבו תפלה וגו' (ישעיה א) מכלל שהיא גדולה מן הקרבנות, ואפילו אין אדם כדאי לענות בתפלתו ולעשות חסד עמו כיון שמתפלל ומרבה בתחנונים אני עושה חסד עמו שכך כתיב בו כל ארחות ה' חסד ואמת (תהלים כה) הקדמתי חסד לאמת וצדק למשפט שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך וגו' (שם פט) א"ר שמלאי תדע שכל דרכיו חסד שהרי בתחלת התורה קשט את הכלה דכתיב ויבן ה' אלהים את הצלע וגו' (בראשית ב) שכן בכרכי הים קורין לכלה בונה, ובסופה קבר את המת ויקבר אותו בגי (דברים לד) ובאמצעיתה בקר את החולה כיון שמל אברהם בא הוא ופמליא שלו ובקרו ממה שקראו בענין וירא אליו ה':

סימן ב
רבי ברכיה בשם רבי לוי פתח ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני (תהלים יח) כיון שנגלה עליו היה הקב"ה עומד ואברהם יושב שנאמר והוא יושב, א"ל הקדוש ברוך הוא אל תתמה שאף לבניך אני עושה כן כשיהיו יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ואני נצב עליהם שנאמר אלהים נצב בעדת אל (שם פב) בנוהג שבעולם כשהתלמיד חולה והרב הולך לבקרו התלמידים מהלכין תחלה ואומרים שליחות הרב לביתו של חולה לומר שהרב מבקש לבקרו. והקב"ה אינו כן כשמל אברהם והיה מצטער מן המילה אמר למלאכים לילך לבקרו, עד שהמלאכים הולכין קדמן הקדוש ברוך הוא שנאמר וירא אליו ה' ואחר כך וישא עיניו וירא, יש עניו גדול מזה, אמרו רבותינו בשם ר' אליעזר בן פדת בשבעה מקומות השוה הקב"ה עצמו עם הבריות הנמוכין שנאמר (דברים י) כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדול הגבור והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד, מה כתיב אחריו עושה משפט יתום ואלמנה ואוהב גר וגו', ואומר כי רם ה' ושפל יראה וגבוה וגו' (תהלים קלח) ואומר כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח וגו' (ישעיה נז) ואומר כי כה אמר ה' השמים כסאי וגו' וכתיב ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי (שם סו) ואומר ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו, מה כתיב אחריו תאות ענוים שמעת ה' (תהלים י) ואומר שירו לה' זמרו לשמו סולו לרוכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו, מה כתיב אחריו אבי יתומים ודין אלמנות (שם סח) ואומר עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם השומר אמת לעולם עושה משפט לעשוקים וגו' ואומר יתום ואלמנה יעודד (שם קמו) כיון שמל אברהם נגלה עליו הקדוש ברוך הוא בכבודו לבקרו שנאמר וירא אליו ה' רבי יצחק נפחא פתח מזבח אדמה וגו' ואומר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך (שמות כ) אמר הקב"ה ומה מי שהיה זובח עולה או שלמים אני נגלה עליו לברכו אברהם שזבח את עצמו לפני על אחת כמה וכמה לכך נאמר וירא אליו ה', אמר רבי אחא בא וראה שנתן הקדוש ברוך הוא כח באברהם שביום שמל את עצמו מל ישמעאל ואת כל אנשי ביתו והיה הדם מנטף, וכמה היו ילידי ביתו שי"ח, מקנת כספו על אחת כמה וכמה, שנאמר ויקח אברהם את ישמעאל בנו וגו' וכתיב בעצם היום הזה נמול וגו' וכל אנשי ביתו וגו' עד שהעמיד אברהם מן הערלות גבעה ונהר של דם יוצא מביתו ואמר להן הקב"ה למלאכי השרת בואו ונבקר את החולה, אמרו לו רבש"ע מה אנוש ותדעהו בן אדם ותחשבהו אתה הולך למקום הטנופת למקום של דם ושל שקץ וסריות, אמר להם חייכם ערב עלי אותו דם של ערלות ממור ולבונה, וכן שלמה אומר עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך לי אל הר המור (שיר ד) זה אברהם שנקרא מור שנאמר מור ואהלות קציעות כל בגדותיך (תהלים מה):

סימן ג
באלוני ממרא ולמה באלוני ממרא יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא שאינו מקפח שכר של בריה שלשה אוהבים היו לו לאברהם ענר אשכול וממרא, וכיון שאמר לו הקדוש ברוך הוא שימול הלך לקחת מהם עצה הלך אצל ענר אמר כך וכך אמר לי הקדוש ברוך הוא, א"ל ענר בעל מום רוצה אתה לעשותך שיהיו קרוביהן של המלכים שהרגת באין והורגין אותך ואין אתה יכול לברוח מפניהם, הניחו והלך אצל אשכול אמר ליה כך וכך אמר לי הקב"ה, א"ל אשכול אתה זקן אם אתה תמול יצא ממך דם הרבה ולא תוכל לסבול ותמות, הניחו והלך אצל ממרא, א"ל כך וכך אמר לי הקדוש ברוך הוא מה תיעצני, א"ל ממרא בדבר הזה אתה מבקש עצה הלא הוא שהצילך מכבשן האש ועשה לך כל הנסים והצילך מן המלכים ואלולי כחו וגבורתו היו הורגין אותך והציל רמ"ח אברים שבך ומקצת אבר אחד אתה מבקש עצה עשה כמצותו, אמר הקב"ה יתברך אתה שנתת עצה שימול איני נגלה אליו אלא בתחומך הה"ד וירא אליו ה' באלוני ממרא, והוא יושב פתח האהל כחם היום, מהו כחם היום הרתיח הקדוש ברוך הוא אותו היום כדי שלא יהו עוברים ושבים באים, וילך אברהם ויצטער להכניסם לכלכלם, ד"א עד שיפוח היום זה יום הדין שנאמר (מלאכי ג) כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף, ונסו הצללים שאין בו צל לרשעים שנא' (איוב לד) אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און, אלך לי אל הר המור זה בית המקדש שהיו מקריבין בו מור, ואל גבעת הלבונה זו ירושלים שהיו מקריבין במנחותיהם לבונה:

סימן ד
וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם, התחיל הדם מילה לטפטף אמר ליה הקב"ה בשכר חייך שבזכותך אני אחוס על בניך בשני דמים ואפרע משונאיהם שנאמר (יחזקאל טז) ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך שני דמים שנא' ואומר לך בדמיך חיי זה דם פסח ואומר לך בדמיך חיי זה דם המילה, וירא וירץ לקראתם, א"ל הקדוש ברוך הוא בשכר שלש ריצות שרצת, אני ארוץ לפני בניך שלש ריצות בשעת מתן תורה, ואלו הן שלש ריצות של אברהם וירא וירץ לקראתם, ואל הבקר רץ אברהם, וימהר לעשות אותו, מה פרע לבניו בסיני שנאמר ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן (דברים לג) אתה אמרת להן יוקח אני נותן לבניך מצות פסח שנאמר (שמות יב) ויקחו להם איש שה, אתה אמרת להן נא אני נותן לבניך מצות פסח אל תאכלו ממנו נא (שם ) אתה אמרת מעט אני אגרש את שונאיהן מעט מעט שנא' (שם כג) מעט מעט אגרשנו מפניך, אתה אמרת מים אני נותן להם באר מים במדבר שנאמר (במדבר כא) עלי באר, אתה אמרת ורחצו רגליכם אני ארחצם מכל טומאה שנאמר (ישעיה ד) אם רחץ ה' את צואת בנות ציון אתה אמרת והשענו תחת העץ אני נותן להם מצות סוכה דכתיב (נחמיה ח) צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ זמן ועלי הדס וגו', אתה אמרת ואקחה פת לחם אני ממטיר לכם לחם (שמות טז) אתה לקחת חמאה וחלב אני אתן להם חמאת בקר וחלב צאן (דברים לב), מכאן שנו חכמים שהצדיקים אומרים מעט ועושין הרבה שאמר להן אברהם ואקחה פת לחם וסעדו לבכם ובאחרונה עשה להן שלשה שוורים ותשעה סאין שנאמר וימהר אברהם האהלה וגו' מהרי שלש סאים כמשמען קמח שלשה הרי ו' סלת שלש הרי תשעה, ומנין שהיו ג' שוורים דכתיב ויקח בן בקר רך וטוב, בן אחד בקר שנים רך ג', וי"א רך וטוב ד', אף הקב"ה אמר לישראל מעט ועשה הרבה שנא' (בראשית טו) ידוע תדע כי גר יהיה זרעך וגו' וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי, לא אמר לו אלא בדל"ת ונו"ן לסוף נפרע מהן בע"ב אותיות שנאמר (דברים ד) או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי וגו', א"ר יודן מלבא לקחת לו גוי עד מוראים גדולים ע"ב אותיות הוא, ומנין שהרשעים אומרים הרבה ואפי' מעט אינן עושין שכן מצינו בעפרון שאמר לאברהם השדה נתתי לך וגו' (בראשית כג) ולסוף אמר ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא, מה דלא הוי שויא, דא"ר חנניה כל שקלים האמורין בתורה סלעים ושבנביאים ליטרין ושבכתובים קנטרין, בר משקלי עפרון דאינון קנטרין, דכתיב בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר:

סימן ה
וה' אמר המכסה. :

ילמדנו רבינו המתרגם בתורה מהו שיהא מסתכל בס"ת ומתרגם, כך שנו רבותינו המתרגם אסור לו להסתכל בס"ת ולתרגם כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה, והקורא אסור ליתן עיניו חוץ לתורה שלא נתנה התורה אלא בכתב שנאמר וכתבתי על הלוחות את הדברים (שמות לד) ואסור למתרגם ברבים ליתן עיניו בתורה, א"ר יהודה בן פזי מקרא מלא שנאמר כתב לך את הדברים האלה הרי התורה שנתנה בכתב כי ע"פ הדברים האלה הרי תרגום שנתן על פה, א"ר יהודה בר סימון כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל על ידי מה ע"י כתב לך ועל ידי על פה אם קיימת מה שבכתב בכתב ומה שבע"פ על פה כרתי אתך ברית ואם שנית מה שבכתב על פה ומה שבע"פ בכתב לא כרתי אתך ברית, א"ר יהודה בר שלום בקש משה שתהא המשנה אף היא בכתב, וצפה הקדוש ברוך הוא שאומות עתידין לתרגם את התורה ולהיות קוראין אותה יונית והן אומרין אנו הן של ישראל, א"ל הקב"ה למשה אכתב לו רובי תורתי וא"כ כמו זר נחשבו (הושע ח) וכ"כ למה מפני שהמשנה היא מסטורין של הקדוש ברוך הוא ואין הקב"ה מוסר מסטורין שלו אלא לצדיקים שנאמר סוד ה' ליראיו (תהלים כה) וכן אתה מוצא אפילו בשעה שהכעיסו הסדומים לפני הקדוש ברוך הוא וביקש הקב"ה להפכן לא נמלך אלא באברהם שנאמר וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה, וכתיב (משלי ג) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, שאין לך אדם שהוא חביב לפני המלך ואינו חביב לפני בני פלטרין שלו, וכשהוא חביב לפני בני פלטרין שלו אינו הוא חביב לפני המלך, והצדיקים הן חביבין לפני הקדוש ברוך הוא והן חביבין לפני המלאכים ולפני הבריות, מנין שכן אתה מוצא כשהיה המלאך בא אצל דניאל היה קורא אותו איש חמודות שלש פעמים (דניאל י) ויאמר אלי דניאל איש חמודות הבן בדברים אשר אנכי דובר אליך ועמוד על עמדך כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את הדבר הזה עמדתי מרעיד, וכתיב (שם ) ויאמר אל תירא איש חמודות שלום לך חזק וחזק, וכתיב (שם ט) ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה, ולמה איש חמודות, אשרי אותו האיש שכך שמע שבשר המלאך ואמר לו איש חמודות שאתה נחמד לפני הקב"ה ונשתבח בעליונים ואתה חמוד על דורך, ואף בצלאל נשתבח לפני הקדוש ברוך הוא נשתבח בעליונים ובתחתונים שנאמר (שמות לא) ראה קראתי בשם בצלאל, וכתיב (שם לה) ראו קרא ה' בשם בצלאל, ראה בעליונים ראו בתחתונים, הוי אומר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, דבר אחר ומצא חן זה אברהם שהיה חביב על הבריות שנאמר שמעני אדני (בראשית כג) ומנין שהיה חביב על הקב"ה ועל המלאך שנאמר וה' אמר המכסה אני מאברהם, א"ר לוי למה גילה הקדוש ברוך הוא לאברהם, שהיה מהרהר על דור המבול לומר שאי אפשר שלא היה בהם עשרים צדיקים או עשרה שיתלה להן הקב"ה בזכותן, לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא גולה אני לו שלא יהא אומר שמא אף בסדום היו צדיקים, תדע לך שכן לא הספיק לומר לו וה' אמר המכסה אני מאברהם כיון שאמר ליה כל אותו ענין מה השיבו ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע, א"ר לוי הוא הדבר שאמר אברהם הוא הדבר שאמר איוב אלא איוב בלעה פנה אבל אברהם בלעה בשילה, איוב אמר אחת היא ע"כ אמרתי תם ורשע הוא מכלה (איוב ט) אבל אברהם אמר האף תספה צדיק עם רשע חזר ואמר חלילה לך מעשות כדבר הזה, דבר אחר למה גילה הקב"ה לאברהם א"ר יהודה בר לוי משל למלך שהיה לו פרדס עמד ונתנו לאוהבו במתנה, לאחר ימים הוצרך המלך לקוץ מתוכו חמש קורות, אמר המלך אעפ"י שהוא משלי ונתתי אותו במתנה לאוהבי אינו דין שאקיץ ממנו כלום עד שאמלך באוהבי, אף כך הקדוש ברוך הוא כיון שעלה אברהם לארץ ישראל אמר ליה שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה, כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה (בראשית יג) לפיכך כשבקש להחריב חמשת כרכים האלו אמר אינו מחריבן חוץ מדעתו של אברהם, ואם תאמר שלא היו מארץ כנען, ראה מה כתיב אחריו ויהי גבול הכנעני מצידון באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמורה ואדמה וצבוים עד לשע (שם י) לפיכך כשבא להחריבן נמלך באברהם שנאמר וה' אמר המכסה:

סימן ו
וה' אמר המכסה. (ו) ילמדנו רבנו מי שנולדו לו שני בנים אחד בערב שבת ואחד בשבת, ושכח ומל את של ערב שבת בשבת, או את של שבת בערב שבת מה הוא שיהא חייב כך שנו רבותינו מי שנולדו לו שני בנים אחד בערב שבת ואחד בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת או של שבת בערב שבת חייב למה שחלל את השבת, גדולה מילה שדוחה את השבת, גדולה מילה שאין התינוק נכנס למנין הדורות אלא למי שהוא מל שנא' זרע יעבדנו יסופר לה' לדור (תהלים כב) א"ר יצחק נאמר במילה עבודה ונאמר בקרבנות עבודה מה עבודה האמורה בקרבנות דמים אף עבודה האמורה במילה דמים למה זרע יעבדנו כיון שאדם מטיף טיפה אחת של דם היא חביבה לפני הקב"ה כקרבנות לפיכך נגלה הקדוש ברוך הוא על אברהם כשמל כשם שנגלה בקרבנות שנא' (ויקרא ט) שור ואיל לשלמים לזבח וגו' כי היום ה' נראה אליכם, א"ל כשהיית ערל ובאת לדבר עמי היית נופל שנא' ויפול אברם על פניו וידבר אתו אלהים (בראשית טז) וכשמל היה הקב"ה נגלה עליו והקדוש ברוך הוא עומד ואברהם יושב שנאמר וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב, בשביל אותו זכות כשבא הקב"ה להפוך חמשה כרכי סדום גילה לאברהם שנאמר וה' אמר המכסה וגו' דבר אחר וה' אמר המכסה זש"ה אז יגלה אוזן אנשים ובמוסרם יחתום (איוב לג) מדבר באבימלך ובפרעה שגילה הקדוש ברוך הוא את אזנם שנא' ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה, וכן ויבא אלהים אל פרעה, מהו ובמוסרם יחתום כשם שלקה אבימלך בעצירה שנאמר כי עצר עצר ה' בעד כל רחם כך לקה פרעה נאמר כאן על דבר שרי ונאמר בפרעה על דבר שרי מה דבר האמור באבימלך עצירה אף דבר האמור בפרעה עצירה הוי אומר ובמוסרם יחתום, דבר אחר אז יגלה אזן אנשים זה דניאל שגלה לו הקב"ה את הקץ, ובמוסרם יחתום שאמר לו ואתה דניאל סתום הדברים וחתום (דניאל יב) דבר אחר אז יגלה אזן אנשים זה יעקב אבינו שגילה לו הקדוש ברוך הוא את הקץ, וכשביקש לגלות לבניו ואמר להם האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים (בראשית מט) חתום בפניו שלא יגלה הוי אומר ובמוסרם יחתום דבר אחר אז יגלה זה שמואל שנאמר וה' גלה את אזן שמואל יום אחד לפני בא שאול לאמר כעת מחר אשלח איש מארץ בנימין ומשחת לנגיד על עמי ישראל (שמואל א ט) וכשהלך שמואל למשוח לדוד כיון שראה אליאב אמר אך נגד ה' משיחו ויאמר ה' אל שמואל אל תביט אל מראהו (שם יו) כיון שבא דוד א"ל קום משחהו, אל הקב"ה משיחי עומד ואתה יושב קום משחהו, דבר אחר אז יגלה אזן אנשים זה אברהם שנאמר וה' אמר המכסה אני מאברהם, ובמוסרם יחתום אלו הם הסדומיים, כיון שלא מצא בהן צדיק חתם גזר דינם, דבר אחר וה' אמר המכסה אני זש"ה כי לא יעשה אדני ה' דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים (עמוס ג) מתחלה היה הקדוש ברוך הוא מגלה סודו ליראיו שנאמר סוד ה' ליראיו (תהלים כה) חזר ונתנו לישרים שנאמר בסוד ישרים ועדה (שם קיא) חזר ונתנו לנביאים שנאמר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים, חטאו ישראל בימי עכן עמד הקב"ה וגילה ליהושע שנאמר חטא ישראל (יהושע ו) חטאו בני עלי גלה הקדוש ברוך הוא לשמואל שנאמר ויקרא ה' אל שמואל (שמואל א' ג') חטאו הסדומיים גלה הקדוש ברוך הוא לאברהם שנא' המכסה אני:

סימן ז
וה' אמר, זש"ה יהי למלא בטנו ישלח בם חרון אפו וימטר עלימו בלחומו (איוב כ) פורעניות שבאת על הסדומים היתה למלאות כריסן לפי שמלאו כריסן מן העבירות ומן החמס ומן הגזל לפיכך אף הפורעניות שבאת עליהן מלא כריסן שנאמר ישלח בם חרון אפו, אמר רבי מאיר במטר שבסדום הכתוב מדבר דכתיב וימטר עלימו בלחומו, וכתיב וה' המטיר על סדום ועל עמורה, מהו בלחומו על המלחמות שהיו נלחמים עם הקב"ה שנא' ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד, רעים זה לזה, וחטאים בגלוי עריות, לה' בחרופין וגידופין ובעבודת כו"ם, מאד בשפיכות דמים, אמר רבי יהודה בר רבי שלום בשם רבי יהודה בר רבי סימון בשעה שבא אמרפל וחביריו להלחם עם הסדומים ע"י ששבו את לוט שמע אברהם ויצא עליהם למלחמה והרג את המלכים, ברחו שנאמר ויחלק עליהם לילה וכתיב ועמק השדים בארות בארות חמר וינסו מלך סדום, התחיל אברהם מהרהר לומר המלכים באין להלחם על הסדומים והמלכים נופלין ואלו ברחו שנאמר והנשארים הרה נסו אלו לא היו כשרין לא היו בורחין, אמר ליה הקדוש ברוך הוא אלו יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה, שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים כל חשך טמון לצפוניו וגו' (איוב כ) כל החשך הזה היכן היה טמון לצפונה של סדום שהיתה בימינה של ירושלים שנאמר (יחזקאל טז) ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדום ובנותיה, מהו ירע שריד באהלו שאפילו שריד שנשתייר משם רע רעה הרעה ירע שריד באהלו איזה זה אשתו של לוט שנאמר ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח:

סימן ח
ויבאו שני המלאכים סדומה מה כתיב למעלה מן הענין ויגש אברהם ויאמר האף תספה אמר רבי פנחס הכהן בר חמא אין הקב"ה חפץ לחייב כל בריה שנא' (שם יח) כי לא אחפוץ במות המת, וכן הוא אומר כי לא אל חפץ רשע אתה, ואומר חי אני נאם אדני ה' אם אחפץ במות הרשע (שם לג) ובמה חפץ להצדיק בריותיו שנאמר ה' חפץ למען צדקו (ישעיה מב), תדע לך שבזמן שהבריות חוטאין ומכעיסין לפניו והוא כועס עליהן, מה הקדוש ברוך הוא עושה חוזר ומבקש להן סניגור שילמוד עליהן זכות ונותן שביל לפני הסניגור, וכן אתה מוצא בימי ירמיה שאמר שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה (ירמיה ה), וכן כשחטאו הסדומים גלה לאברהם ללמד עליהן זכות שנאמר וה' אמר המכסה אני, מיד התחיל אברהם ללמד עליהן סניגוריא שנא' ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע, ואין ויגש אלא תפלה שנאמר (מלכים א יח) ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלהי אברהם יצחק וישראל וגו' האף תספה צדיק עם רשע מהו א"ל דבר קשה בשר ודם האף סופה אותו שמא אף אתה כן תספה צדיק עם רשע כשם שאתה דן את הרשע כך אתה דן את הצדיק תם ורשע אתה מכלה חלילה לך מעשות, חללה כתיב כד"א אשה זונה וחללה (ויקרא כא), לא חול הוא לך, כך עשית לדור המבול ולדור הפלגה אתמהה, אין דרך זו שלך, מעשות הדבר הזה אין אומר כן אלא כדבר לא זה ולא כמוהו, השופט כל הארץ לא יעשה משפט אולי יש חמשים וגו' ויאמר ה' אם אמצא בסדום, פתח והלך מחמשים ועד עשרה שעשרה יש כח בהן לכלות את הפורעניות, כיון שלא מצא וילך ה' כאשר כלה וגו' מה כתיב אחריו ויבאו שני המלאכים סדומה, ראה ענותנותו של הקב"ה א"ר ברכיה בנוהג שבעולם שני בני אדם עומדין ומסיחין בקשו להתפרש זה מזה הקטן נוטל רשות מן הגדול, והקדוש ברוך הוא כשדבר עם אברהם ובקש להתפרש ממנו כביכול הוא נטל רשות מן אברהם שנא' וילך ה' אימתי כאשר כלה לדבר ואח"כ ואברהם שב למקומו, מיד ויבאו שני המלאכים סדומה בערב, והשלישי היכן הלך לא כך כתיב וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים, אלא בא ללמדך ששלשתן בשלש שליחיות נשתלחו האחד בא לבשר את שרה ואמר לה שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך עשה שליחותו ונסתלק, השני הלך להפוך את סדום שנאמר ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה וגו' נשאנו פניך הפכנו אינו אומר כן, ואחד להציל את לוט מתוך ההפכה וכל אחד ואחד עשה שליחותו ונסתלק:

סימן ט
ויבואו שני המלאכים. :

ילמדנו רבינו כמה מיתות נמסרו לב"ד כך שנו רבותינו ארבע מיתות נמסרו לב"ד סקילה שריפה הרג וחנק, ואיזו היא החמורה, רבנן אמרי סקילה חמורה שכן נתנה למגדף ולעובדי עכו"ם רשב"י אומר שריפה חמורה שכן נתנה לבת כהן שזנתה, ראה כמה קשה הזנות שהיא בשריפה, אמר רבי יהושע בר לוי בשם בר קפרא על הכל הקב"ה מוותר חוץ מן הזנות, אמר רבי יהודה בר נחמיה אף בסדום לפי שנפרצו מעשיהם בזנות המטיר עליהן אש וגפרית מן השמים ושרפן שנאמר וה' המטיר על סדום וגו', כיון שנתחייבו אמר הקדוש ברוך הוא למלאכים צאו ושחתוה, עמדו ועשו שליחות בוראן שנאמר ויבאו שני המלאכים סדומה, זש"ה ישלח בם חרון אפו עברה וגו' (תהלים עח) מהו חרון אפו אמר רשב"י אף יש בו חמש מכות שנאמר אף כי ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר (יחזקאל יד) והיכן החמישית זו עצירת גשמים, מנין ארשב"י שכן כתיב וחרה אף ה' בכם ועצר (דברים יד), עברה שנתמלא עליהם עברה כאשה עוברה, וזעם שאררן כד"א מה אזעם לא זעם ה' (במדבר כו), אפילו בחמתו של הקב"ה יש רחמים לפניו שנזכר ללוט והצילו בזכות אברהם שנאמר ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט, התם תניא מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילין, ללמדך אשריהן הצדיקים ואשרי דבקיהם וכן הוא אומר ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה (בראשית ח) כולן בזכות נח, וכן ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט ווי להן לרשעים ווי להן לדובקיהן שנאמר וימח את כל היקום אשר על פני האדמה וגו' (שם ז), וכן אמחה את האדם אשר בראתי וגו' משלחת מלאכי רעים שבאו בשליחותו של הקדוש ברוך הוא לשחת את סדום:

סימן י
ויבאו שני המלאכים סדומה זש"ה והמה מרו ועצבו רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם (ישעיה סג) א"ר ירמיה בר אלעזר חמשים ושתים שנה הקב"ה מעיד באנשי סדום ומזעזע עליהם את ההרים כדי שיעשו תשובה, אמר רשב"י מקרא מפורש הוא המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכו בבכי (איוב ט) כיון שלא עשו תשובה הפכם במה פרע מהם מן השמים, אמר רבי שמעון בן לקיש המולייר הזה אם בקש מהם אדם להוציא ממנו חמין מוציא צנון מוציא, וכשבקש הקדוש ברוך הוא הוציא מן לישראל מן השמים שנאמר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים (שמות יז) וכשבקש וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מן השמים:

סימן יא
ויבאו שני המלאכים סדומה ויאמר הנה נא אדוני סורו נא אל בית עבדכם, מתלא אמר קרב לגבי דיהנא ואידהן, ולפי שנתחבר לוט לאברהם למד הכנסת אורחין ויאמרו לא מכאן אמרו חכמים שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול שבאברהם כתיב ואקחה פת לחם וסעדו לבכם ויאמרו כן תעשה, אבל בלוט כתיב ויפצר בם מאד ויסורו אליו, ומצות אפה ויאכלו, והלא אין אכילה למלאכי השרת, אלא ללמדך דרך ארץ שלא ישנה אדם ממנהג המדינה, אתה למד ממשה שהרי משה שעלה למרום כתיב בו ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה (שמות לד), אלמלא היה שם אכילה ושתיה היה אוכל ושותה, והמלאכים שבאו לבקר את אברהם ושבאו לשחת את סדום ולהציל את לוט כתיב בהן ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו:

סימן יב
טרם ישכבו ואנשי העיר וגו' ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים, מכאן אתה למד שבשעה שנתפרש מן אברהם וכתיב בו ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן זה סדום, ראה לוט שהיו אנשי סדום שטופין בזמה בחר בסדום להיות עושה כמעשיהן, מנין שכן הוא אומר להם לאנשי סדום הנה נא לי שתי בנות וגו' בנוהג שבעולם אדם מוסר עצמו ליהרג על בנותיו ועל אשתו והורג או נהרג, וזה מוסר בנותיו להתעולל בהם, א"ל הקב"ה חייך לעצמך את משמרן ולבסוף תינוקות של בית רבן משחקין וקורין ותהרין שתי בנות לוט מאביהן, א"ר נחמן מנין שכל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עבירה סוף מאכילין אותו מבשרו מלוט, ויאמרו גש הלאה עתה נרע לך מהם מה שאנו רוצין לעשות באותן אנשים נרע לך לשון מטונף, ויפצרו באיש מיד וישלחו האנשים את ידם וגו' ואת האנשים אשר פתח הבית וגו':

סימן יג
וה' פקד את שרה, זש"ה לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם (במדבר כג) אמר רבי שמואל בר נחמן סופו של פסוק שובר את ראשו, מי שהוא אומר לא איש אל ויכזב חוזר ואומר ההוא אמר ולא יעשה, ומהו לא איש אל ויכזב כשהוא אומר לעשות טובה, כיצד מלך ב"ו אומר ליתן מתנה לבנו כיון שהכעיסו חוזר במתנתו והקדוש ברוך הוא אומר לעשות טובה ואף על פי שחוטאין אינו חוזר בו שנא' (תהלים קה) ויתן להם נחלת גוים ועמל לאומים יירשו למה בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו, אע"פ שלא שמרו חקיו ולא נצרו תורותיו נתן להם, וכן אתה מוצא אחר שעשו ישראל את העגל ובקש עליהן משה רחמים מה הקב"ה א"ל וידבר ה' אל משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית ממצרים (שמות לג), א"ל הקדוש ברוך הוא משה איני כב"ו שאומר ליתן מתנה וחוזר בו, הוי לא איש אל ויכזב, מהו ההוא אמר ולא יעשה אם אמר בשעת כעסו להביא רעה חוזר שכן אמר למשה הרף ממני ואשמידם ואמחה וגו' (דברים ט) ולא עשה אלא וינחם ה' על הרעה (שמות לו) וכן ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם (שם לב) ולא עשה אלא ויאמר ה' סלחתי כדבריך (במדבר יד) א"ל הקב"ה איני כבשר ודם שאומר לעשות רעה ומתגאה לעשותה, א"ר הונא הכהן בשם רבי אחא בא וראה בשעה שאמר ירמיה (ירמיה כז) הביאו את צואריכם בעול מלך בבל ועבדו אתו ועמו, והיה עמו חנניה בן עזור הנביא השקר והיה מתנבא טובות כמה שנאמר (שם ח) וירפו את שבר בת עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום, אומר להם הנה כלי בית ה' מושבים מבבל עתה מהרה, א"ל ירמיה אני מתנבא רעות מפי הקדוש ברוך הוא ואתה מתנבא טובות של שקר, מעצמך אתה אומר, יקם ה' את דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית ה' (שם כח) וכן הקב"ה אומר לירמיה עשה לך מוסרות ומוטות ונתתם על צוארך (שם כז) כמו שנבוכדנצר עתיד ליתן בצואריהן של בני וכן עשה, וחנניה נוטלן מעל צוארו ושוברן שנא' (שם כח) ויקח חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישברהו, א"ל כך אמר לי הקדוש ברוך הוא ככה אשבר את עול נבוכדנצר מלך בבל (שם ) א"ל ירמיה כבר עמדו נביאי אמת לפני ולפניך והנביא אשר ינבא לשלום בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו ה' באמת (שם ) ואני מתנבא רעות אם לא יבואו דברי אין אני שקרן שהקב"ה אומר לעשות רעה וחוזר בה, ואתה מתנבא טובות ואם לא יבואו דבריך אתה נביא שקר שהקדוש ברוך הוא אומר לעשות טובה ואף על פי שסרחנין הן אינו חוזר בו וכן אתה מוצא בשעה שאמר ליחזקאל בשעת כעסו (יחזקאל כ) חי אני נאם אדני ה' אם אדרוש לכם, וחזר בו שנאמר (שם לו) עוד זאת אדרוש לבית ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם, הוי לא איש אל ויכזב לטובה, ההוא אמר ולא יעשה ברעה, תדע לך שכשבאו המלאכים אצל שרה מה כתיב שם שוב אשוב אליך וגו', זבדי בן לוי אמר סרט לו סריטה על הכותל ואמר לו לכשתגיע החמה לכאן תהי נפקדת, וכיון שהגיע החמה נפקדה שרה שנא' וה' פקד את שרה, רבותינו אמרו שנתיאשה מן הבנים שכן היא תומהה ואומרת אחרי בלותי היתה לי עדנה, אמר הקב"ה הריני מודיע שתבנה, תדע לך כשבאו המלאכים אמר לה מהרי שלש סאים קמח סולת, אמר רב יהודה בר שלום היאך שהיא עסוקה לשה בעיסה ראתה דרך נשים, כיון שהביא לפניהם שיאכלו אין אתה מוצא שהביא להם פת אלא ויקח חמאה וחלב ובן הבקר, אמר הקדוש ברוך הוא כבר אמרתי לאברהם כה יהיה זרעך מה הוא כה יהיה אמר רבי תנחום בשם רבי אחא אין העולם חסר שלשים צדיקים שכן יהיה בגימטריא שלשים לכך נאמר וה' פקד את שרה:

סימן יד
וה' פקד את שרה. :

ילמדנו רבינו אי זו אונאה כך שנו רבותינו אסור לאדם שיונה את חבירו ולא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה לקנותו, ואם היה בעל תשובה אל יונה אותו ולא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים, ואם היה בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך שהרי החזיר נשוך בין שניהם, אמר הקב"ה דייך להיות שוה לי כביכול אני כשבראתי את עולמי לא בקשתי להונות לבריה ולא פרסמתי לבאי עולם מה היה האילן שאכל ממנו אדם הראשון בא וראה כל מי שיונה לחבירו הוא נענש תחילה, ושרה שהונת את עצמה ונטלה שכרה שאמרה לאברהם הנה נא עצרני ה' מלדת בא נא אל שפחתי, אמר לה הקדוש ברוך הוא את הונית את עצמך חייך בלשון שאמרת בו אני פוקדך את אמרת עצרני מה כתיב למעלה כי עצר עצר ה' בעד כל רחם וגו', אמר הקב"ה אברהם התפלל לפני על אבימלך הרשע ונתמלאתי רחמים עליו הריני פוקד לאברהם עמו שנאמר וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וילדו מה כתיב אחריו וה' פקד את שרה:

סימן טו
וה' פקד את שרה זשה"כ וידעו כל עצי השדה כי אני ה' השפלתי עץ גבוה (יחזקאל יז) זה אשור שנא' (שם לא) הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחורש מצל וגבוה קומה, הגבהתי עץ שפל אלו ישראל דכתיב (מלאכי ב) וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל העם, הובשתי עץ לח זו אשתו של אבימלך, הפרחתי עץ יבש זו שרה שנא' ותהר ותלד שרה, אני ה' דברתי ועשיתי שנא' ויעש ה' לשרה כאשר דבר, א"ר לוי כשתקופת תמוז נכנס מיבשת העשבים ומפרחת האילנות כך יבשו העשבים כי עצר עצר ה' והפריחו האילנות וה' פקד את שרה:

סימן טז
וה' פקד את שרה, זשה"כ מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים (ישעיה מד) מקים דבר עבדו זה אברהם שנאמר בעבור אברהם עבדי שהתפלל על אבימלך שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים, ועצת מלאכיו ישלים שבשרו אותו המלאכים שנאמר שוב אשוב אליך כעת חיה, האומר לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה, ומה ענין זה לכאן אלא כשם שנתיאשו ממנה האומות שלא נבנית והיא תבנה שנאמר האומר לירושלים תושב. וכתיב (תהלים קב) כי בנה ה' ציון, אם תמהים אתם הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם (ישעיה נא) כשם שעשיתי לאברהם ולשרה כך אעשה לירושלים:

סימן יז
וה' פקד את שרה, זשה"כ וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני ה' בניתי הנהרסות (יחזקאל לו), וידעו הגוים אלו האנשים שהיו מביישות את שרה וקוראות אותה עקרה, כי אני ה' בניתי הנהרסות שהיתה נהרסת שנאמר ואברהם ושרה זקנים באים בימים, נטעתי הנשמה (שם ) שהיתה אומרת אחרי בלותי היתה לי עדנה, אני ה' דברתי ועשיתי (שם ) שנאמר וה' פקד את שרה, בראש השנה נפקדה שרה ונולד יצחק לז' חדשים בליל פסח שנא' שוב אשוב אליך כעת חיה, וארבעה עקרות נפקדו בראש השנה ואלו הן שרה ורבקה ורחל ולאה:

סימן יח
ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם, ומה דברים היה שם שהיה ישמעאל אומר ליצחק אני גדול ממך שאני מלתי בן י"ג שנה וסבלתי את הצער ואתה מלת בן ח' ימים ולא ידעת בצער אפי' אביך היה שוחטך לא היית יודע, אלו היית בן י"ג שנה לא היית מקבל הצער, אמר ליה יצחק אין זה דבר אלו היה אומר הקדוש ברוך הוא לאבי שחוט את יצחק בנך לא הייתי מעכב, מיד קפץ עליו הדבר שנאמר ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם, כשבקש הקב"ה יתברך לבראות את העולם אמרו לו מלאכי השרת מה אנוש כי תזכרנו (תהלים ח) אמר להן הקדוש ברוך הוא יתברך אתם אומרים מה אנוש כי תזכרנו מפני אשר ראיתם בדורו של אנוש אלא הריני מראה לכם כבודו של אברהם כי תזכרנו שנאמר ויזכור אלהים את אברהם (בראשית יט) אתם אומרים ובן אדם כי תפקדנו שנאמר וה' פקד את שרה, אמר להם עתידים אתם לראות את האב ששוחט את הבן והבן נשחט על קדוש שמי:

סימן יט
ויהי אחר הדברים האלה, זשה"כ באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה וגו', שומר מצוה לא ידע דבר רע (קהלת ח) מהו כל מה שהקב"ה חפץ לעשות, שלטון הוא ואין מי שימחה בידו, אלא מי יאמר לו מה תעשה, שומר מצוה אלו הצדיקים שמשמרים מצותיו של הקדוש ברוך הוא והקב"ה מקיים גזירתן, וכה"א ותגזר אומר ויקם לך וגו' (איוב כב) תדע לך שכשעשו אותו מעשה בקש הקדוש ברוך הוא לכלותן, עמד משה כביכול תפש להקדוש ב"ה כאדם שתופש בחבירו שכן הוא אומר ועתה הניחה לי, ויש לך ללמד מפסוק אחר הרף ממני ואשמידם (דברים ט) הוי מי יאמר לו מה תעשה:

סימן כ
והאלהים נסה, זשה"כ ה' צדיק יבחן (תהלים יא) אמר רבי יונה הפשתן הזה כל זמן שאתה כותש עליו משתבחת, אימתי כשהוא יפה אבל כשהוא רע אתה כותש עליו והוא מתפקע, כך אין הקב"ה מנסה אלא לצדיקים, א"ר יהודה בר שלום היוצר הזה אינו מקיש על כלי וקנקן רעוע שלא ישבר, ובמה הוא מקיש על הבריא, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה לרשעים אלא לצדיקים שנאמר ה' צדיק יבחן, א"ר אלעזר לבעל הבית שיש לו ב' פרות אח' כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא מטיל את העול לא על אותה שכחה יפה הוי אומר ה' צדיק יבחן, לכך נאמר והאלהים נסה את אברהם:

סימן כא
והאלהים נסה את אברהם, בא וראה מה בין ראשונים לאחרונים שהראשונים היו מתנסין ע"י הקב"ה שנאמר והאלהים נסה את אברהם, וכן אתה מוצא בדור המדבר למען ענותך לנסותך לדעת וגו' (דברים ח), אבל אחרונים נתנסו על ידי אומות העולם שנאמר ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל (שופטים ג) , וכן אתה מוציא בדניאל וחבריו כשגלו גזר עליהן הקב"ה שיאכלו לחמם טמא שנא' (יחזקאל יד) ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם, עמד נבוכדנצר וגזר עליהן שיהו אוכלין מפת בגו שנאמר (דניאל א) וימן להם המלך דבר יום ביומו מפת בג המלך ומיין משתיו, דניאל לא קבל עליו אמר אע"פ שגזר הקדוש ברוך הוא עלינו שנאכל לחם טמא בקש לנסות אותנו אנו נעשה את שלנו והוא יעשה את שלו, התחיל לומר לשר הסריסים נס נא את עבדיך ימים עשרה ויתנו לנו מן הזרעים ונאכלה ומים ונשתה, ויראו לפניך מראינו ומראה הילדים האוכלים את פת בג המלך וכאשר תראה עשה עם עבדיך (שם ) אמר להן ואתם בני המלכים יכולין אתם להתנסות ימים עשרה בלא לחם ויין, אמרו לו הן שאנו מבני בניו של אותו צדיק שנתנסה בי' נסיונות שמא זכותו תעמוד לנו, לא כבר מצא אותנו המלך עשר ידות על כל החרטומים והאשפים מיד, ויתן האלהים את דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים וישמע להם לדבר הזה וינסם ימים עשרה, ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מן כל הילדים האוכלים את פת בג המלך (שם ):

סימן כב
ויאמר אליו אברהם אברהם ויאמר הנני, מהו לשון הנני לשון ענוה לשון חסידות שכך ענותנותו של חסידים בכל מקום, ויאמר קח נא, אין נא אלא לשון בקשה, משל למלך ב"ו שעמדו עליו מלחמות הרבה, והיה לו גבור אחד נוצח כל המלחמות, לימים עמדה עליו מלחמה חזקה, אמר המלך לאותו גבור בבקשה ממך עמוד לי במלחמה זו שלא יאמרו שרי החיילים שלי אותן מלחמות ראשונות לא היה בהן ממש, אף כך אמר הקב"ה לאברהם נסיתיך בט' נסיונות ועמדת בהן, עכשיו עמוד לי בנסיון זה כדי שלא יאמרו ראשונים לא היה בהם ממש, ויאמר קח נא את בנך, אמר ליה אי זה בן, אמר ליה את יחידך, א"ל זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו, א"ל אשר אהבת, א"ל שניהם אני אוהב, א"ל את אשר אהבת הרבה, א"ל וכי יש גבול במעים, א"ל את יצחק, ולך לך אל ארץ המוריה מהו לך לך נסיון אחרון כנסיון הראשון, נסיון הראשון בלך לך מארצך וממולדתך ונסיון אחרון בלך לך אל ארץ המוריה, מיד וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמורו כמה עבדים וכמה שפחות היו לו לאותו צדיק והוא בעצמו ויחבש את חמורו, ללמדך זריזותו, ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק, ולמה ביום השלישי ולא ביום הראשון ולא ביום השני כדי שלא יהו אומה"ע אומרים הממו והלך ושחט את בנו, וירא את המקום מרחוק אמר אברהם מה אעשה אם אגלה לשרה נשים דעתן קלה עליהן בדבר קטן כ"ש בדבר גדול כזה, ואם לא אגלה לה ואגבנו ממנה בעת שלא תראה אותו תהרוג את עצמה, מה עשה אמר לשרה תקנו לנו מאכל ומשתה ונאכל ונשמח, אמרה לו מה היום מיומים ומה טיבה של שמחה זו, אמר להם זקנים כמותינו נולד להם בן בזקנותם כדי לאכול ולשתות ולשמוח, הלכה ותקנה המאכל, כשהיו בתוך המאכל אמר לה את יודעת כשאני בן ג' שנים הכרתי את בוראי והנער הזה גדול ולא נחנך ויש מקום אחד רחוק ממנו מעט ששם מחנכין את הנערים אקחנו ואחנכנו שם, אמרה לו לך לשלום, מיד וישכם אברהם בבקר ולמה בבקר אמר שמא שרה תחזור בדבורה ולא תניחני אקום בהשכמה קודם שתקום היא, למה בהשכמה שזריזין מקדימין למצות שנאמר (ויקרא כב) וביום השמיני ימול בשר ערלתו מלמד שכל היום כשר למילה אלא זריזים מקדימים למצות, ויקח את שני נעריו עמו אמר עד שאקרבנו ישמרו הם את הכלים קדמו השטן בדרך ונדמה לו כדמות זקן א"ל לאן אתה הולך, א"ל להתפלל א"ל ומי שהולך להתפלל למה אש ומאכלת בידו ועצים על כתפו, א"ל שמא נשהא יום או יומים ונשחט ונאפה ונאכל, א"ל זקן לא שם הייתי כשאמר לך הקדוש ברוך הוא קח את בנך וזקן כמותך ילך ויאבד בן שנתן לו למאה שנה לא שמעת המשל מה שהיה בידו אבדו ומבקש מאחרים וא"ת יהיה לך בן אחר תשמע מן המשטין ותאבד נשמה שתחייב עליה בדין, א"ל לא משטין היה אלא הקב"ה יתברך היה לא אשמע ממך, הלך מעליו ונדמה לבחור ועמד על ימינו של יצחק א"ל לאן אתה הולך, א"ל ללמוד תורה, א"ל בחייך או במיתתך, א"ל וכי יש אדם שילמוד אחר מיתה, א"ל עלוב בר עלובה כמה תעניות נתענית אמך עד שלא נולדת והזקן הוא השתטה והוא הולך לשחטך, אמר אעפ"כ לא אעבור על דעת יוצרי ועל צווי אבי, חזר ואמר לאביו אבי ראה מה אומר לי זה, א"ל אל תשגיח עליו שאינו בא אלא ליעף לנו, מיד ויאמר יצחק וגו', ביום השלישי וכי מאחר שהדרך קרובה למה נתעכב שלשת ימים כיון שראה שלא קבלו ממנו הלך ונעשה לפניהם נהר גדול, מיד ירד אברהם לתוך המים והגיעו עד ברכיו, אמר לנעריו בואו אחרי ירדו אחריו, כיון שהגיע עד חצי הנהר הגיע המים עד צוארו באותה שעה תלה אברהם עיניו לשמים אמר לפניו רבש"ע בחרתני הודרתני ונגלית לי ואמרת לי אני יחיד ואתה יחיד על ידך יודע שמי בעולמי והעלה יצחק בנך לפני לעולה ולא עכבתי והריני עוסק בצוויך ועכשיו באו מים עד נפש אם אני או יצחק בני טובע מי יקיים מאמרך על מי יתייחד שמך, א"ל הקדוש ברוך הוא חייך שעל ידך יתיחד שמי בעולם, מיד גער הקב"ה את המעין ויבש הנהר ועמדו ביבשה, מה עשה השטן אמר לאברהם ואלי דבר יגונב וגו' (איוב ד) כך שמעתי מאחורי הפרגוד השה לעולה ואין יצחק לעולה אמר ליה כך ענשו של בדאי שאפילו אומר אמת אין שומעין לו, מיד וירא את המקום מרחוק, והיאך נראה מרחוק מלמד שמתחלה היה מקום עמוק כיון שאמר הקדוש ברוך הוא לשרות שכינתו עליו ולעשות מקדש אמר אין דרך מלך לשכון בעמק אלא במקום גבוה ומעלה ומיופה ונראה לכל, מיד רמז הקב"ה יתברך לסביבות העמק שיתקבצו ההרים למקום אחד לעשות מקום השכינה, לפיכך נקרא הר המוריה שמיראתו של הקדוש ברוך הוא יתברך נעשה הר:

סימן כג
וירא את המקום מרחוק, אמר ליה ליצחק רואה אתה מה שאני רואה, א"ל אני רואה הר נאה משובח וענן קשור עליו, אמר לנעריו רואין אתם כלום, אמרו לו אין אנו רואין אלא מדברות, אמר להם שבו לכם פה עם החמור הואיל והחמור אינו רואה ואינכם רואין כמותו עם הדומה לחמור שבו לכם פה עם החמור שאתם כמותו, ואני והנער נלכה עד כה, מהו עד כה נראה מה יהיה בסוף כה שאמר לי הקב"ה כה יהיה זרעך, ונשתחוה ונשובה אליכם בשרו פיו שיחזרו שניהם בשלום, ויקח בידו את האש ואת המאכלת, למה מאכלת שהיא מתירה את האוכלין לתוך פיו של אדם, מיד ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה, באותה שעה נפל פחד ויראה גדולה על יצחק שלא ראה בידו כלום להתקרב והרגיש בדבר במה שעתיד להיות בקש לומר איה השה לעולה, א"ל הואיל ואמרת הקדוש ברוך הוא בחר בך, אמר אם בחר בי הרי נפשי נתונה לו על דמי צר לי מאד, ואף על פי כן וילכו שניהם יחדיו בודאי זה לשחוט וזה להישחט ויצחק בן ל"ז שנה היה בשעת עקידתו, ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויעקד את יצחק בנו, כשבא לשחוט, א"ל אבא אוסרני ידי ורגלי מפני שהנפש חצופה היא וכשאראה את המאכלת שמא אזדעזע ויפסל הקרבן בבקשה ממך אל תעש בי מום, מיד וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט, א"ל אבא לא תודיע את אמי כשהיא עומדת על הבור או כשהיא עומדת על הגג שמא תפיל את עצמה ותמות, מיד בנו שניהם את המזבח ועקדו על המזבח ונטל את הסכין כדי לשחטו עד שיצא ממנו רביעית דמו, ובא השטן ודחף ידו של אברהם ונפלה הסכין מידו, וכיון ששלח ידו לקחתה יצאה בת קול ואמרה לו מן השמים אל תשלח ידך אל הנער ואלולי כן כבר היה נשחט, באותה שעה הלך השטן אצל שרה ונזדמן לה כדמות יצחק כיון שראה אותו אמרה לו בני מה עשה לך אביך, אמר לה נטלני אבי והעלני הרים והורידני בקעות והעלני לראש הר אחד ובנה מזבח וסדר המערכה והעריך את העצים ועקד אותי על גבי המזבח ולקח את הסכין לשחטני ואלולי שאמר לו הקב"ה אל תשלח ידך אל הנער כבר הייתי נשחט, לא הספיק לגמור את הדבר עד שיצאה נשמתה הה"ד ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה מהיכן בא מהר המוריה, עם כשהוא שוחט ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים ויאמר אברהם אברהם, למה ב' פעמים שהיה ממהר והולך לשחטו, ויאמר אל תשלח ידך אל הנער, א"ל מי אתה א"ל מלאך, א"ל כשאמר לי קח נא את בנך הקדוש ברוך הוא בעצמו אמר לי ועכשיו אם הוא מבקש הוא יאמר לי, מיד ויקרא מלאך ה' אל אברהם שנית שלא רצה לקבל מן הראשון באותה שעה אמר אברהם לפני הקב"ה רבון העולמים אדם מנסה לחברו שאינו יודע מה בלבו, אבל אתה שאתה יודע מה הלבבות והכליות יועצות אתה צריך לעשות בי כן, א"ל כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, מיד פתח הקדוש ברוך הוא את הרקיע ואת הערפל ויאמר בי נשבעתי נאם ה', א"ל אתה נשבעת ואני נשבעתי שלא ארד מן המזבח עד שאומר כל מה שאני צריך, א"ל אמור לא כך אמרת לי ספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם כה יהיה זרעך א"ל הן, א"ל ממי, א"ל מיצחק, א"ל כשם שהיה בלבי מה להשיבך ולומר לך אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע, עכשיו אתה אומר לי העלהו שם לעולה, וכבשתי את יצרי ולא השבתיך כך כשיהיו בניו של יצחק חוטאין ונכנסין לצרה תהא נזכר להן עקדתו של יצחק ותחשב לפניך כאלו אפרו צבור על גבי המזבח ותסלח להן ותפדם מצרתן, א"ל הקב"ה אתה אמרת את שלך ואומר אני את שלי עתידין בניו של יצחק לחטוא לפני ואני דן אותם בר"ה אלא אם מבקשין שאחפש להן זכות ואזכור להן עקידת יצחק יהיו תוקעין לפני בשופר של זה, א"ל ומה הוא השופר, א"ל חזור לאחוריך, מיד וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו, זה אחד מעשרה דברים שנבראו בין השמשות, נאחז בסבך בקרניו, א"ל הקדוש ברוך הוא יהיו תוקעין לפני בקרן איל ואושיעם ואפדם מעונותיהם, והוא שדוד משבח וקרן ישעי משגבי ומנוסי (תהלים יח) ואשבור עול גליות מעליהן ואנחם אותם בתוך ציון שנאמר כי נחם ה' וגו' אמן:



לקודםתוכן ממשיך
חזרה למאגר תורני
חזרה למאגר תורני - שערי שכם


עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
to Sharei Shechem site