ב"ה

לחץ למידע ספר
במבצע!

מדרש רבה

מדרש ארץ ישראלי

לפי פרשיות השבוע

פרשת ויגש

פרשה צג א ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה (משלי ו) בני אם ערבת לרעך וגו' נוקשת באמרי פיך וגו' עשה זאת וגו' א"ר חנינא ברח מן שלש והדבק בשלש ברח מן הפקדונות ומן המיאונים ומלעשות ערבות בין אדם לחבירו הדבק בחליצה ובהפרת נדרים ובהבאת שלום שבין אדם לחבירו א"ר ברכיה א"ר שמעון בר אבא לית שמיה פקדון אלא פוק דון ד"א בני אם ערבת לרעך זה יהודה אנכי אערבנו (שם) תקעת לזר כפיך מידי תבקשנו נוקשת באמרי פיך אם לא הביאותיו אליך עשה זאת בני והנצל לך והדבק בעפר רגליו וקבל מלכותו ואדנותו ויגש אליו יהודה:

ב (תהלים מח) כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו כי הנה המלכים זה יהודה ויוסף עברו יחדיו זה נתמלא עברה על זה וזה נתמלא עברה על זה (שם) המה ראו כן תמהו (בראשית מג) ויתמהו האנשים איש אל רעהו (תהלים מח) נבהלו נחפזו ולא יכלו אחיו וגו' רעדה אחזתם שם אלו השבטים אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו יאי למלך מדיין עם מלך ויגש אליו יהודה (איוב מא) אחד באחד יגשו זה יהודה ויוסף ורוח לא יבא ביניהם אלו השבטים אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו:

ג ד"א ויגש אליו יהודה כתיב (משלי כה) תפוחי זהב במשכיות כסף תרגם עקילס הגר חזורין דדהב בנו דיסקרין דכסף (שם) דבר דבור על אופניו מה אופן זה מראה פנים מכל צד כך היו דבריו של יהודה נראים לכל צד בשעה שדבר עם יוסף:

ד ד"א ויגש אליו יהודה וגו' כתיב (שם כ) מים עמוקים עצה בלב איש וגו' לבאר עמוקה מלאה צונן והיו מימיה צוננין ויפין ולא היתה בריה יכולה לשתות הימנה בא אחד וקשר חבל בחבל ונימה בנימה משיחה במשיחה ודלה הימנה ושתה התחילו הכל דולין הימנה ושותין כך לא זז יהודה משיב ליוסף דבר על דבר עד שעמד על לבו:

ה ויגש אליו יהודה (עמוס ט) הנה ימים באים נאם ה' ונגש חורש וגו' חורש זה יהודה בקוצר זה יוסף שנאמר (בראשית לג) והנה אנחנו מאלמים אלומים ודורך ענבים זה יהודה (זכריה ט) כי דרכתי לי יהודה קשת במושך הזרע זה יוסף שמשך זרעו של אביו והורידו למצרים כדכתיב (הושע יא) בחבלי אדם אמשכם (יואל ה) ויטפו הרים עסיס אלו השבטים אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו:

ו ד"א ויגש אליו יהודה ר' יהודה ר' נחמיה ורבנן ר' יהודה אומר הגשה למלחמה היך מד"א (שמואל ב י) ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה רבי נחמיה אומר הגשה לפיוס המד"א (יהושע יד) ויגשו בני יהודה אל יהושע לפייסו רבנן אמרי הגשה לתפלה (מלכים א יח) ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלהי וגו' ר"א אמר פשט להון אם למלחמה אני בא אם לפיוס אני בא אם לתפלה אני בא בי אדוני בי ולא ביה אם לממלא מיא אנא אם לשמשא אנא אם למפצע קיסין אנא ד"א בי אדוני בייה את מעביר עלינו אדוני שכך אמרת לנו הורידוהו אלי וגו' זו היא השמת עין נהפך הדבר שאמרת לסמיות עינים אמר רבי סימון בנימוסות שלנו כתיב (שמות כב) ואם אין לו ונמכר בגניבתו וזה יש לו לשלם ידבר נא עבדך יכנסו דברי באזנך זקינתו של זהע"ישמשכה פרעה לילה אחת לקה בנגעים הוא וכל ביתו דכתיב (בראשית יב) וינגע ה' את פרעה הזהר שלא ילקה אותו האיש בצרעת אמו של זה לא מתה אלא מקללתו של אבא ומן תמן מיתת לה (שם לא) עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה הזהר שלא יחול בך קללה אחת ואותו האיש מת שנים ממנו נכנסו לכרך אחד שלם והחריבוה להלן בשביל נקבה כאן בשביל זכר על חיבת העין בא על אכסניא של הקב"ה שנאמר בו (דברים לג) חופף עליו כל היום על אחת כמה וכמה ד"א ידבר נא עבדך וגו' אמר רבי ירמיה בר שמעיה דבר אני מוציא מבפנים ומכניס דבר בנא ומכלה אתכם אמר רבי חנין בשעה שהיה יהודה מעלה חמה היו שערות לבו בוקעות כליו ויוצאות והיה נותן עששיות של ברזל לתוך פיו ומוציאן כאבק כי כמוך כפרעה מה פרעה גוזר ואינו מקיים אף את גוזר ואינך מקיים מה פרעה להוט אחר הזכרים אף אתה כן מה פרעה מלך ואתה שני לו בארץ מצרים כך אבא מלך בארץ כנען ואני שני לו ואם שולף אני את חרבי ממך אני מתחיל ובפרעה רבך אני מסיים אלו אמר מפרעה אני מתחיל היה מניחו כיון שאמר ממך אני מתחיל רמז למנשה ורפש חד רפש וזעת כל פלטין אמר דין רפש מן בית אבא כיון דחמי מיליה כן שרי משתעי מילין רכיכין אדוני שאל:

ז ד"א ויגש אליו יהודה זו היא שנאמר ברוח הקודש על ידי שלמה (קהלת ז) החכמה תעוז לחכם וגו' כנגד מי אמר שלמה המקרא הזה לא אמרו אלא כנגד יוסף הצדיק אמר רבי יוחנן בשעה שתפס יוסף הצדיק את בנימין ואמר להם לאחיו האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד אמר לו יהודה בנימין את תפוס ושלום בבית אבא מיד כעס יהודה ושאג בקול גדול והלך קולו ד' מאות פרסה עד ששמע חושים בן דן וקפץ מארץ כנען ובא אצל יהודה ושאגו שניהם ובקשה ארץ מצרים ליהפך עליהם אמר איוב (איוב ד) שאגת אריה וקול שחל שאגת אריה זה יהודה שכתוב בו גור אריה יהודה וקול שחל זה חושים בן דן ששניהם נמשלו כארי שנאמר (דברים לג) ולדן אמר דן גור אריה שיני כפירים נתעו אלו גבוריו של יוסף שכיון שכעס יהודה נשרו שיניהם של כולם אמר רבי יהושע בן לוי אף אחיו כיון שראו יהודה שכעס אף הם נתמלאו חמה ובעטו בארץ ועשו אותה תלמים תלמים שנאמר (איוב ד) ליש אובד מבלי טרף זה יהודה שמסר עצמו על בנימין אמר שמא ימחול הקדוש ברוך הוא על אותו עון שהטעיתי את אבא ואמרתי לו אני מביאו לך באותה שעה נתמלא חמה על יוסף כיון שראה יוסף סימנין של יהודה מיד נזדעזע ונבהל אמר אוי לי שמא יהרגני ומה הן סימנין שהיו בו ביהודה של בית שילו אמרו שני שילטונין זולגות דם ויש אומרים כמין שליטי הגבורים וחמשה לבושים היה לובש נימה אחת היתה לו בלבו כיון שהיה כועס קורע את כולם מה עשה יוסף באותה שעה אותו עמוד של אבן שהיה יושב עליו בעט בו ועשאו גל של צרורות מיד תמה יהודה ואמר זה גבור ממני באותה שעה אחז יהודה חרבו לשולפה מתערה ואינה נשלפת לו אמר יהודה ודאי זה ירא שמים הוא לכך נאמר (קהלת ז) החכמה תעוז לחכם:

ח אדוני שאל את עבדיו וגו' אמר לו מתחלה באת עלינו בעלילה כמה מדינות ירדו למצרים לשבר אוכל ולא שאלת אחד מהם שמא בתך באנו ליקח או אתה סבור לישא את אחותנו אע"פכן לא כסינו ממך אמר לו אני רואה בך שפטיט אתה יש באחיך פטיט כמותך אמר לו כל זאת שאתה רואה אני ערבתי אותו א"ל מפני מה לא עשית כן את אחיך כשמכרת אותו לישמעאלים בעשרים כסף וציערת את אביך הזקן ואמרת לו (בראשית לז) טרוף טורף יוסף כיון ששמע יהודה כך צעק ובכה בקול גדול אמר כי איך אעלה אל אבי אמר יהודה לנפתלי לך וראה כמה שווקים במצרים קפץ וחזר אמר לו שנים עשר אמר יהודה לאחיו אני אחריב מהם שלשה וטלו כל אחד ואחד אחד אחד ולא נשאר בהם איש אמרו לו אחיו יהודה מצרים אינה כשכם אם אתה מחריב את מצרים תחריב את כל העולם באותה שעה ולא יכול יוסף להתאפק כיון שראה יוסף שהסכימה דעתם להחריב את מצרים אמר יוסף בלבו מוטב שאתודע להם ואל יחריבו את מצרים אמר להם יוסף לא כך אמרתם שאחיו של זה מת אני אקראנו ויבא אצלכם והיה קורא יוסף בן יעקב בוא אצלי יוסף בן יעקב בוא אצלי והיו מסתכלין בארבע פינות הבית אמר להם מה אתם רואים אני יוסף אחיכם מיד פרחה נשמתן שנאמר ולא יכלו אחיו וגו' ולא האמינו לו עד שפרע עצמו והראה להם המילה:

ט א"ר חייא בר אבא כל הדברים שאת קורא שדיבר יהודה ליוסף בפני אחיו עד שאת מגיע ולא יכול יוסף להתאפק היה בהם פיוס ליוסף ופיוס לאחיו ופיוס לבנימין פיוס ליוסף לומר ראו היך הוא נותן נפשו על בניה של רחל פיוס לאחיו לומר ראו היאך הוא נותן נפשו על אחיו פיוס לבנימין אמר לו כשם שנתתי נפשי עליך כך אני נותן נפשי על אחיך ולא יכול יוסף להתאפק וגו' רבי חמא בר חנינא אמר לא עשה יוסף כשורה שאלו בעטו בו אחד מהם מיד היה מת רבי שמואל בר נחמן אמר כהוגן וכשורה עשה יודע היה צדקן של אחיו אמר ח"ו אין אחי חשודים על שפיכות דמים:

י ויתן את קולו בבכי ולא יכלו אחיו לענות אותו אבא כהן ברדלא אמר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה בלעם חכם של העובדי כוכבים לא יכול לעמוד בתוכחתה של אתונו הה"ד (במדבר כב) ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא יוסף קטנן של שבטים היה ולא היו יכולים לעמוד בתוכחתו הה"ד ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו לכשיבא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא שנאמר (תהלים נ) אוכיחך ואערכה לעיניך על אחת כמה וכמה גשו נא אלי ויגשו הראה להם את המילה אני יוסף ועתה לא אתם שלחתם וגו' וישימני לאב לפרעה לפטרון בסיליון לאדון לרבון מושל לשליט מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו שלא תעמיד את השעה כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש:

יא ר' אלעזר בן עזריה אמר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה ומה יוסף הצדיק שהוא ב"ו כשהוכיח את אחיו לא יכלו לעמוד בתוכחתו הקדוש ברוך הוא שהוא דיין ובעל דין ויושב על כסא דין ודן כל אחד ואחד עאכ"ו שאין כל ב"ו יכולים לעמוד לפניו:

יב ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך וכי שני צוארים היו לו לבנימין אלא אמר רבי אלעזר בן פדת יוסף ראה ברוח הקודש ששני בית המקדשות עתידין ליבנות בחלקו של בנימין ועתידין ליחרב ובנימין בכה על צואריו ראה שמשכן שילה עתיד להעשות בחלקו של יוסף ועתיד ליחרב ויתן את קולו בבכי כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכיה כך הקב"ה אינו גואל את ישראל אלא מתוך בכיה שנאמר (ירמיה לא) בבכי יבואו ובתחנונים אובילם. פרשה צד א והקול נשמע בית פרעה כתיב (שיר ו) אחת היא יונתי תמתי זה אברהם שנאמר (יחזקאל לג) אחד היה אברהם אחת היא לאמה זה יצחק שהיה יחיד לאמו ברה היא ליולדתה זה יעקב שהיה ברור לאמו שהוא צדיק ראוה בנות ויאשרוה אלו השבטים שנאמר והקול נשמע בית פרעה וגו' מלכות ופילגשים ויהללוה זה יוסף שנאמר (בראשית מא) הנמצא כזה וגו':

ב זאת עשו וקחו את אביכם וגו' את טוב זה גרים של פול שהוא על עיקת נפש לכולם נתן לאיש וגו' ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים וגו' א"ר יאשיה הלכו בנדרים אחר שיחת ב"א בר עיבור לחם כמשמעו מזון א"ר אחא בר אילא מכאן שכל הדברים קרוים מזון רבי יוחנן כד הוה אכיל חלוטין הוה אמר לא אכלית מזון יומא דא וישלח את אחיו וגו' אמר להם אל תפסעו פסיעה גסה ואל תעמידו עצמכם מדברי תורה והכניסו חמה לעיר:

ג ויעלו ממצרים ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי ויפג לבו תני ר' חייא מה טיבו של בדאי הזה אפילו אומר דברים של אמת אין מאמינים אותו וירא את העגלות אותן עגלות ששלח פרעה לשאת אותו היתה עבודת כוכבים חקוקה עליהם עמד יהודה ושרפן למוד הוא השבט להיות שורף עבודת כוכבים ר' לוי בשם ר' יוחנן בר שאול אמר להם אם יאמין לכם הרי מוטב ואם לאו אתם אומרים לו בשעה שפרשתי ממך לא בפרשת עגלה ערופה הייתי עוסק הה"ד וירא את העגלות ותחי רוח ויאמר ישראל רב רב כחו של יוסף בני שכמה צרות הגיעוהו ועדיין הוא עומד בצדקו הרבה ממני שחטאתי שאמרתי (ישעיה מ) נסתרה דרכי מה' ובטוח אני שיש לי במה רב טובך:

ד ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע להיכן הלך אמר רב נחמן שהלך לקוץ ארזים שנטע אברהם זקינו בבאר שבע היך מד"א (בראשית כא) ויטע וגו' כתיב (שמות כ) והבריח התיכון בתוך הקרשים אמר ר' לוי והבריח התיכון שנים ושלשים אמה היו בו מהיכן מצאו אותו לשעה אלא מלמד שהיו מוצנעין עמהם מימות יעקב אבינו הה"ד (שם לה) וכל אשר נמצא אתו עצי שטים אשר ימצא אתו אין כתיב כאן אלא אשר נמצא אתו א"ר לוי ממגדל צבעיא קצצום והביאום עמהם למצרים ולא נמצא בהם לא קשר ולא פקע אעין דשטים הוה במגדלא והיו נוהגים בהם איסור משום קדושת הארון אתון ושאלון לרבי חנינא חבריהון ורבנן אמר להם אל תשנו ממנהג אבותיכם:

ה ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק אמר רבי יהושע בן לוי חזרתי על כל בעלי אגדה שבדרום שיאמרו לי פסוק זה ולא אמרו לי עד שעמדתי עם יהודה בן פדייה בן אחותו של בן הקפר ואמר לי הרב והתלמיד שהיו מהלכין בדרך בתחלה שואלים בשלום התלמיד ואח"כ שואלים בשלום הרב א"ר הונא כד אתא רבי יהושע בן לוי לטבריה שאליה לרבי יוחנן ולריש לקיש רבי יוחנן אמר שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקינו וריש לקיש אמר על ברית השבטים הקריב בר קפרא ור' יוסף בר פטרוס חד מנהון אמר מה אבא היה להוט אחר גרונו אף אני להוט אחר גרוני ואוחרנא אמר מה אבא משנה בן מבניו אף אני משנה בן מבני חזרתי ואמרתי אבא לא היה עליו אלא טרחות נפש אחת בלבד אבל אני יש עלי טרחות שבעים נפש ר' יודן אמר חמש ברכות ברכני אבא כנגדן נגלה עלי הקדוש ברוך הוא חמשה פעמים וברכני רבי יודן אמר חורי רבי יודן אמר הייתי סבור שהוא מטעימני מאותן הברכות ומה היו אותן הברכות (בראשית כז) יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים זה יוסף רבי ברכיה אמר תרתי רבי ברכיה אמר אין הקב"ה מייחד שמו על ברייה כשהוא חי אלא על בעלי יסורין לפיכך אין כתיב כאן ויזבח זבחים לאלהי יעקב אלא לאלהי אביו יצחק שכבר מת רבי ברכיה אמר אוחרי שהיה בעל יסורין רבנן אמרי רואים אפרו של יצחק כאלו צבור על גבי המזבח לכך הזכיר את יצחק:

ו ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר אנכי האל בית אל ואנכי אעלך גם עלה אותך ואת כל הצדיקים כיוצא בך ויוסף ישית ידו וגו' רבי חגי בשם ר' יצחק אמר על מנת ויוסף ישית ידו על עיניך ויקם יעקב וגו' ויקחו את מקניהם בניו ובני בניו א"ר יהודה בר אלעאי בנות בנים הרי הן כבנים ובני בנות אינן כבנים:

ז ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון רבי מאיר חמא חד שמראי אמר ליה רבי מאיר מהיכן אתית א"ל מן דיוסף אמר ליה רבי מאיר לא אמר ליה שמראי ואלא דמאן אמר ליה מן דיששכר א"ל מנא לך אמר ליה דכתיב ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון אלין שמריא אזל לגבי אפטוריקיא אמר ליה אמר לי סבהון דיהודאי חדא מילא והיא תמהא א"ל מה היא א"ל אמר לי מן דמאן אתית אמרית ליה מן דיוסף אמר לי לא מן דיששכר דכתיב ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון אלין שמריא א"ל חייך מן דיוסף אפקך מן דיששכר לא אעלך:

ח ובני בנימין בלע וגו' בשעה שעמד יוסף עם בנימין שאליה אית לך בנין א"ל אין א"ל כמה אמר ליה עשרה אמר ומה שמהון א"ל הוה לי חד אח והיו מעשיו נאים ונעימים ונשבה ממני והוצאתי להם שמות לשם המאורע שלו בלע שנבלע ממני בכר שהיה בכור לי אשבל שנשבה ממני גרא שגר בארץ אחרת נעמן שהיו מעשיו נאים ונעימים אחי שהיה אחי ודאי וראש שהיה לי לראש והוא ראשון של אחיו שנאמר (דברים לג) תבואתה לראש יוסף מופים שהיה יפה מאד בכל דבר ושכל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב מסרו לו וחופים שלא ראה בחופתי ולא ראיתי בחופתו ושחיפו עליו דברים ואמרו (בראשית לז) חיה רעה אכלתהו וארד שהיה דומה לורד וארד על שם כי ארד אל בני אבל שאולה ובני נפתלי שהיו מופתלין על שבעים ושתים ניר שהיו פותלין את עבודת הניר יחצאל שחיצו אלוהות בידן והן מצחצחין בשיניהם ומלעיגים בשפתותיהן וגוני שהיו מגונים בלשונם ויצר שהיה יצרן קשה מכל בני אדם ושלם שהיו מושלמים ליצרם ומשלמין רעה תחת טובה:

ט כל הנפש הבאה וגו' ובני יוסף אשר יולד לו וגו' רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן ראית מימיך אדם נותן לחבירו ששים וששה כוסות וחוזר ונותן לו אף שלשה והוא מונה אותם שבעים אלא זו יוכבד שהשלימה מנין של ישראל במצרים רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר יוכבד עבורה בארץ כנען ולידתה בארץ מצרים הה"ד (במדבר כו) ושם אשת עמרם יוכבד וגו' על פיילי דמצרים נולדה ורבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן למוד הקדוש ברוך הוא להיות מונה את השבט הזה עד שהוא במעי אמו הה"ד (ד"ה א כ"ה) לידותון בני ידותון גדליהו וצרי וישעיהו חשביהו ומתתיהו חמשה בפרט ובכללן ששה אלא אף שמעי מנאו הקב"ה עד שהוא במעי אמו ואם יאמר לך אדם עשירי שמעי אמור לו עשירי לדוכן ור' לוי בשם ר' שמואל בר נחמן שימש אבינו יעקב מטתו והקדוש ברוך הוא קורא אותם נפשות הה"ד (במדבר כז) ומספר את רובע ישראל א"ר ברכיה כשרף הזה שאינו מספיק לצאת עד שמספיגין אותו ויש אומרים יעקב השלים עמהם את המנין אמר רבי יצחק משל לשתי לגיונות של מלך דיוקמניאות וגאוסטיינא בשעה שהמלך נמנה עם אלו נמצאו שלמים ובשעה שהמלך עוד נמנה עם אלו נמצאו שלמים וי"א הקב"ה השלים עמהם את המנין ויש אומרים חושים בן דן השלים עמהן את המנין בתורתן של רבי מאיר מצאו כתוב ובן דן חושים הה"ד (שמואל ב כד) ויבואו הגלעדה ואל ארץ תחתים חדשי וגו' בית ירח ירח סינים מדה כנגד מדה דן נכנס בצלמוניתו אצל אביו ומתברך בשבעים אלף ובנימין נכנס בעשרה ומתברך בארבעים אלף וי"א סרח בת אשר השלימה עמהן את המנין הה"ד (שם כ) ותקרא אשה חכמה מן העיר ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב אמרה שמך יואב לומר שאתה אב לישראל ואין אתה אלא קוצר ולית את לפום שמך ולית את ודוד בני תורה עד כאן תמו דברי תורה לא כתיב (דברים כ) כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום ואמר לה מן את אמרה ליה (שמואל ב כ) אנכי שלומי אמוני ישראל אני הוא שהשלמתי מניינן של ישראל במצרים אני הוא שהשלמתי נאמן לנאמן יוסף למשה מה אתה מבקש להמית עיר ולי שאני אם בישראל מיד (שם כ) ויען יואב ויאמר חלילה חלילה לי וגו' חלילה חלילה שתי פעמים חלילה לדוד חלילה ליואב חלילה למלכות בית דוד אלא לא כן אלא (שם) כי איש מהר אפרים שבע בן בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד אם במלך למה בדוד ואם בדוד למה במלך אלא אמר ר' עזריא בשם ר' יהודה בר' סיחון כל שמעמיד פניו במלך כאלו העמיד פניו בת"ח כ"ש במלך ות"ח רבי יודן אמר כל המעיז פניו במלך כאלו מעיז פניו בשכינה (שם) ותאמר הנה ראשו מושלך אליך מנא ידעה אלא אמרה כל דמחציף אפיה במלכות בית דוד מרים הוא ראשיה מלעיל מיד (שם) ותבא האשה אל כל העם בחכמתה אמרה להון לית אתון ידעין מיליא דדוד הידא אומה קמת בהון הידא מלכותא קמת בהון אמרין לה ומהו בעי אמרה להון אלף גוברין ולא טב אלף גוברין מלמחרבה מדינתכון אמרו לה כל חד וחד ליהב לפום מה דאית ליה אמרה להון דלמא אגב פיוסא שביק ציבחר עבדא נפשה כמה דאזלא מפייסא והדרה מאלף לחמש מאין למאה לעשרה לחד והוא אכסנאי ומנו שבע בן בכרי מיד ויכרתו את ראשו תני סיעה של בני אדם שאמרו להם גוים תנו לנו אחד מכם ונהרגנו ואם לאו אנו הורגים אתכם יהרגו כולם ואל ימסרו נפש אחת מישראל ואם יחדוהו להן כשבע בן בכרי נותנין ואל יהרגו כולם אר"י בד"א בזמן שהוא מבפנים והן מבחוץ אבל הוא מבפנים והן מבפנים הואיל והוא נהרג והן נהרגים יתנו להם ואל יהרגו כולם כגון שהוא אומר (שם כ) ותבא האשה אל כל העם הואיל והוא נהרג ואתם נהרגים תנוהו להם ואל תהרגו כלכם ר"ש אומר כל המורד במלכות בית דוד חייב מיתה עולא בן קישר תבעתיה מלכותא קם וערק לגבי רבי יהושע בן לוי ללוד שדר פרדיסקי בתריה איטפל ליה רבי יהושע בן לוי ופייסיה ואמר ליה מוטל דלקטיל ההוא גברא ולא ליענשי ציבורא על ידיה איפייס ליה ויהבי ניהליה הוה קא משתעי אליהו בהדיה כיון דעביד הכי לא אתא לגביה צם עלוי תלתין יומין ואתחזי ליה אמר ליה מ"ט אפגר מר א"ל וכי חבר אני למוסרת א"ל ולא מתניתא היא סיע של בני אדם וכו' אמר וכי משנת חסידים היא מיבעי להאי מלתא מתעבדא על ידי אחריני ולא על ידך תני בשעה שעלה נבוכדנצר לכבוש את יהויקים עלה וישב בדפני של אנטוכיא ירדה סנהדרי גדולה לקראתו אמרו לו הגיע זמנו של בית הזה ליחרב אמר להם לאו אלא יהויקים מלך יהודה מרד בי תנו אותו לי ואני אלך אזלון ואמרין ליהויקים נבוכדנצר בעו לך אמר להו וכך עושים דוחים נפש מפני נפש לא כן כתיב (דברים כג) לא תסגיר עבד אל אדוניו אמרו לו לא כך עשה זקנך לשבע בן בכרי הה"ד (שמואל ב כ) הנה ראשו מושלך אליך בעד החומה כיון שלא שמע להם עמדו ונטלוהו ושלשלו אותו ופייליה. פרשה צה א ואת יהודה שלח לפניו כתיב (ישעיה סה) זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן בא וראה כל מה שהכה הקדוש ברוך הוא בעולם הזה מרפא אותן לעתיד לבא העורים מתרפאים שנאמר (שם לה) אז תפקחנה עיני עורים והפסחים מתרפאים שנאמר (שם ) אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם וכשם שאדם הולך כך הוא בא הולך עור ובא עור חרש ובא חרש אלם ובא אלם כשם שהוא הולך לבוש כך הוא בא לבוש ממי את למד משמואל שראה אותו שאול מהו אומר לאשה מה תארו ותאמר (שמואל א כט) איש זקן והוא עוטה מעיל שכך היה לבוש שנאמר (שם ב) ומעיל קטן תעשה לו אמו ולמה כשם שהאדם הולך כך הוא בא שלא יאמרו כשהם חיים לא ריפאן משמתו ריפאן הקב"ה ואחר כך הביאן דומה שאינן אותן אלא אלו אחרים הם אמר הקדוש ברוך הוא אם כן יעמדו כמו שהלכו ואח"כ אני מרפא אותן למה (ישעיה מג) לפני לא נוצר אל ואני מרפא אותן ואף החיות מתרפאות שנאמר (שם סה) זאב וטלה ירעו כאחד הכל מתרפאים מי שהביא מכה על הכל אינו מתרפא אלא (שם) ונחש עפר לחמו למה שהוא הוריד הבריות לעפר ד"א זאב וטלה זאב זה בנימין וטלה אלו השבטים שנאמר (ירמיה נ) שה פזורה ישראל ירעו כאחד אימתי כשירד בנימין עמהם והיה יעקב אומר להם (בראשית מב) לא ירד בני עמכם וכיון שהגיע השעה וירד עמהם היו ממצעים אותו והיו משמרין אותו וכן ביוסף אומר (שם מג) וישא את עיניו וירא את בנימין אריה זה יהודה (שם מט) גור אריה יהודה כבקר זה יוסף (דברים לג) בכור שורו הדר לו נמצאו אוכלים כאחת (בראשית מג) וישבו לפניו וגו' וישא משאות הוי ואריה כבקר יאכל תבן לפיכך ואת יהודה שלח לפניו:

ב אמר הכתוב (ישעיה יא) וסרה קנאת אפרים לפי שהיה יעקב אבינו סבור שיהודה הרג את יוסף בשעה שהביאו לו את הכתונת שנאמר (בראשית לו) ויכירה ויאמר כתונת בני חיה רעה ואין חיה רעה אלא אריה:

ג ד"א ואת יהודה שלח לפניו ר' חנינא בריה דרבי אחא ורבי חנינא חד אמר להתקין לו בית דירה וחד אמר להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו תדע לך שהוא כן כיון שהלך לו יוסף מאצלו היה יודע באיזה פרק פירש ממנו שהיה משנה אותו כיון שבאו אחי יוסף אצלו ואמרו לו עוד יוסף חי ויפג לבו נזכר באיזה פרק פירש הימנו ואמר בלבו יודע אני שבפרק עגלה ערופה פירש ממני יוסף אמר להם אם אתם יודעים באיזה פרק פירש ממני אני מאמין לכם אף יוסף היה יודע באיזה פרק פירש הימנו מה עשה יוסף נתן להם עגלות שנא' (בראשית מה) ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ללמדך שבכ"מ שהיה יעקב יושב היה עוסק בתורה כשם שהיו אבותיו ועד עכשיו לא נתנה תורה וכתיב באברהם (שם כז) וישמור משמרתי ומהיכן למד אברהם את התורה רבן שמעון אומר נעשו שתי כליותיו כשתי כדים של מים והיו נובעות תורה ומנין שכן הוא שנאמר (תהלים טז) אף לילות יסרוני וגו' רבי לוי אמר מעצמו למד תורה שנאמר (משלי יד) מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב ר' יונתן שר הבירה אמר אפילו עירובי תבשילין היה אברהם יודע שנאמר (בראשית כז) עקב אשר שמע אברהם וגו' ובן כמה שנים הכיר אברהם את בוראו בן מ"ח שנה הכיר את בוראו ריש לקיש אמר בן שלש שנים דכתיב עקב מנין עק"ב ואברהם חיה קע"ה שנים נמצאת למד שבן שלש שנים הכיר את בוראו והיה משמר דקדוקי תורה והיה מלמד את בניו שנאמר (שם יח) כי ידעתיו וגו' אמר לו הקב"ה אתה למדת בניך תורה בעולם הזה אבל בעולם הבא אני בכבודי מלמד לכם את התורה שנאמר (ישעיה נד) וכל בניך למודי ה':

ד ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים מפני מה אמר הכתוב ומקצה אחיו ללמדך שלא היו גבורים ומי היו הללו חמשה אנשים ראובן לוי בנימין שמעון יששכר ומפני מה לקח יוסף הצדיק הללו חמשה אנשים מאחיו שהיה יודע באחיו כל גבור וגבור שהיה בהם ועשה הדבר בחכמה אמר אם מעמיד אני גבורים לפני פרעה רואה אותן ועושה אותן אנשי מלחמתו כל מי שכפל שמו בברכתו של משה היה גבור וכל מי שלא כפל שמו לא היה גבור יהודה שהיה גבור כפל שמו שנאמר (דברים לג) וזאת ליהודה שמע ה' קול יהודה לפיכך לא העמיד אותו לפני פרעה וכגון נפתלי שנאמר (שם) ולנפתלי אמר נפתלי וכגון אשר (שם) ולאשר אמר ברוך מבנים אשר וכגון דן שנאמר (שם) ולדן אמר דן וכגון זבולן שנאמר (שם) ולזבולן אמר שמח זבולן וכגון גד (שם) ולגד אמר ברוך מרחיב גד לפיכך לא העמיד אלו לפני פרעה והשאר שלא כפל שמותם לא היו גבורים לפיכך העמידם לפני פרעה לכך כתיב ומקצה אחיו לקח ולא זכר שמותם כאן לפי שלא היו גבורים ויאמר יוסף הבו מקניכם וגו' הסוס לקבלי וקלף בצליא (פירוש כבר הלכו מנגדינו מהם מתו מהם נמכרו ומכספנו ומחמורנו אנו ערומים מהם וקלופים כבצל הנקלף מתו הסוסים והשלכנו בחוץ מנגדנו והכלבים אכלום וקלפו את עורם).



לקודםתוכן ממשיך
חזרה למאגר תורני
חזרה למאגר תורני - שערי שכם


עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
to Sharei Shechem site