ב"ה

לחץ למידע ספר
במבצע!

מדרש רבה

מדרש ארץ ישראלי

לפי פרשיות השבוע

פרשת תולדות

פרשה סג א ואלה תולדות יצחק בן אברהם (משלי כג) גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו גילה אחר גילה בזמן שהצדיק נולד (ישעיה ו) ויהי בימי אחז וגו' אמר רבי הושעיא אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ב"ה רבון כל העולמים ווי שמלך אחז אמר להן בן יותם הוא ואביו צדיק ואיני יכול לפשוט את ידי בו ויולד חכם ישמח בו ר' לוי אמר מנין אתה אומר שכל מי שיש לו בן יגע בתורה שהוא מתמלא עליו רחמים ת"ל (משלי כג) בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני ר"ש בן מנסיא אומר אין לי אלא לב אביו של בשר ודם מניין שאפילו הקב"ה מתמלא רחמים עליו בשעה שהוא יגע בתורה תלמוד לומר ישמח לבי גם אני גילה אחר גילה בזמן שהוא צדיק בן צדיק ואלה תולדות יצחק בן אברהם:

ב (שם יז) עטרת זקנים בני בנים האבות עטרה לבנים והבנים עטרת לאבות האבות עטרה לבנים שנאמר ותפארת בנים אבותם הבנים עטרה לאבות דכתיב עטרת זקנים בני בנים רבי שמואל בר רב יצחק אמר אברהם לא ניצל מכבשן האש אלא בזכות של יעקב משל לאחד שהיה לו דין לפני השלטון ויצא דינו מלפני השלטון לישרף וצפה אותו השלטון באסטרולוגיאה שלו שהוא עתיד להוליד בת והיא נשאת למלך אמר כדאי הוא להנצל בזכות בתו שהוא עתיד להוליד והיא נשאת למלך כך אברהם יצא דינו מלפני נמרוד לישרף וצפה הקדוש ברוך הוא שיעקב עתיד לעמוד ממנו אמר כדאי הוא אברהם להנצל בזכותו של יעקב הה"ד (ישעיה כט) לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם יעקב פדה את אברהם דבר אחר עטרת זקנים בני בנים ואלה תולדות יצחק בן אברהם:

ג אברם נקרא אברהם יצחק נקרא אברהם דכתיב (בראשית לב) ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם יעקב נקרא שמו ישראל דכתיב (שם לב) לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל יצחק נקרא שמו ישראל דכתיב (שמות א) ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב אברהם נקרא ישראל רבי נתן אמר מילתא עמיקתא היא (שם י) ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובארץ כנען ובארץ גושן שלשים שנה וארבע מאות שנה:

ד ויהי יצחק בן ארבעים שנה וגו' א"ר יצחק אם ללמד שהיא מארם נהרים והלא כבר נאמר מפדן ארם מה ת"ל ארמי בת בתואל הארמי מה ת"ל אחות לבן הארמי אלא בא ללמדך אביה רמאי ואחיה רמאי ואף אנשי מקומה כן והצדקת הזו שהיא יוצאה מביניהם למה היא דומה לשושנה בין החוחים ר' פנחס אמר כתיב וילך פדנה ארם מה תלמוד לומר אל לבן הארמי מלמד שכולן כללן ברמאות:

ה ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו רבי יוחנן וריש לקיש רבי יוחנן אמר ששפך תפלות בעושר ר"ל אמר שהיפך את הגזירה ולפום כן קריין ליה עתרא דאפיך אידרא לנכח אשתו מלמד שהיה יצחק שטוח כאן והיא שטוחה כאן ואומר רבש"ע כל בנים שאתה נותן לי יהיו מן הצדקת הזו אף היא אמרה כן כל בנים שאת עתיד ליתן לי יהיו מן הצדיק הזה כי עקרה היא רבי יודן בשם רבי לקיש עיקר מטרין לא הוה לה וגלף לה הקב"ה עיקר מטרין ויעתר לו ה' רבי לוי אמר משל לבן מלכים שהיה חותר על אביו ליטול ליטרא של זהב והיה זה חותר מבפנים וזה חותר מבחוץ שכן בערביא קורין לחתירתא עתירתא:

ו ויתרוצצו הבנים בקרבה ר' יוחנן ור"ל ר"י אמר זה רץ להרוג את זה וזה רץ להרוג את זה ר"ל אמר זה מתיר ציוויו של זה וזה מתיר ציוויו של זה רבי ברכיה בשם רבי לוי שלא תאמר משיצא ממעי אמו נזדווג לו אלא עד שהוא במעי אמו זירתיה מתוחה לקבליה הה"ד (תהלים נח) זורו רשעים מרחם ויתרוצצו הבנים בקרבה בשעה שהיתה עומדת על בתי כנסיות ובתי מדרשות יעקב מפרכס לצאת הה"ד (ירמיה א) בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובשעה שהיתה עוברת על בתי עבודת כוכבים עשו רץ ומפרכס לצאת הה"ד זורו רשעים מרחם ותאמר אם כן למה זה אנכי רבי יצחק אמר מלמד שהיתה אמנו רבקה מחזרת על פתחיהן של נשים ואומרת להן הגיע לכם הצער הזה בימיכם אם כך הוא צערו של בנים והלואי לא עיברתי רבי הונא אמר אם כך אני עתיד להעמיד שנים עשר שבטים הלואי לא עיברתי מנין ז"ה תני בשם רבי נחמיה ראויה היתה רבקה שיעמדו ממנה י"ב שבטים הה"ד ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך דא תרין ושני לאומים הא ארבעה ולאום מלאום יאמץ הא שיתא ורב יעבוד צעיר הא תמניא וימלאו ימיה ללדת הא עשרה ויצא הראשון אדמוני הא חד עשר ואחרי כן יצא אחיו הא תרין עשר ואית דמייתין ליה מן הדין קרא ותאמר אם כן למה זה אנכי זיין שבעה ה"א חמשה הא תרין עשר מנין זה ותלך לדרוש את ה' וכי בתי כנסיות ובתי מדרשות היו באותן הימים והלא לא הלכה אלא למדרש של שם ועבר אלא ללמדך שכל מי שהוא מקביל פני זקן כמקביל פני שכינה:

ז ויאמר ה' לה רבי יהודה בר רבי סימון ורבי יוחנן בשם רבי אליעזר ב"ר שמעון מעולם לא נזקק הקדוש ברוך הוא להשיח עם אשה אלא עם אותה הצדקת ואף היא על ידי עילה רבי אבא בר כהנא אומר כמה כרכורין כרכר בשביל להשיח עמה שנאמר ויאמר לא כי צחקת והכתיב ותקרא שם ה' הדובר אליה רבי לוי בשם רבי אבא [חמא] בר חנינא אמר ע"י מלאך רבי אלעזר אמר על ידי שם בן נח שני גוים בבטנך שני גיאי גוים בבטנך זה מתגאה בעולמו וזה מתגאה במלכותו שני גיאי גוים בבטנך אדריאנוס בעובדי כוכבים שלמה בישראל ד"א שני שונאי גוים בבטנך כל העובדי כוכבים שונאים את עשו וכל העובדי כוכבים שונאים את ישראל סנאיהון דבניא במעייך דכתיב (מלאכי א) ואת עשו שנאתי ושני לאומים ממעיך יפרדו אמר רבי ברכיה מכאן שנולד מהול ולאום מלאום יאמץ ר' חלבו אמר עד כאן קריין סבתא ורעמה וסבתכה מינך יקומון יהודאין וארמאין ורב יעבוד צעיר אמר רבי הונא אם זכה יעבוד ואם לאו ייעבד:

ח וימלאו ימיה ללדת להלן חסרים וכאן מלאים להלן כתיב תאומים פרץ וזרח שניהם צדיקים וכאן תומים יעקב צדיק ועשו רשע ויצא הראשון אדמוני א"ר חגי בשם ר' יצחק בזכות (ויקרא כב) ולקחתם לכם ביום הראשון אני נגלה לכם ראשון שנאמר (ישעיה מד) אני ראשון ואני אחרון ופורע לכם מן הראשון זה עשו דכתיב ויצא הראשון ובונה לכם ראשון זה בית המקדש דכתיב ביה (ירמיה יז) כסא כבוד מרום מראשון ואביא לכם ראשון זה מלך המשיח דכתיב ביה (ישעיה מא) ראשון לציון הנה הנם ד"א ויצא הראשון אדמוני למה יצא עשו תחלה כדי שיצא הוא ותצא סריותו עמו א"ר אבהו כהדין פרביטא שהוא משטף את בית המרחץ ואח"כ מרחץ בנו של מלך כך למה יצא עשו תחלה כדי שיצא הוא ותצא סריותו עמו מטרונא שאלה את רבי יוסי בן חלפתא אמרה ליה למה יצא עשו תחלה אמר לה טיפה ראשונה של יעקב היתה אמר לה משל אם תניחו שתי מרגליות בשפופרת אחת לא זו שאת נותנה ראשונה יוצאה אחרונה כך טיפה ראשונה של יעקב היתה אדמוני אמר רבי אבא בר כהנא כאלו שופך דמים וכיון שראה שמואל את דוד אדמוני דכתיב (שמואל א יז) וישלח ויביאהו והוא אדמוני נתיירא ואמר אף זה שופך דמים כעשו אמר לו הקב"ה עם יפה עינים עשו מדעת עצמו הוא הורג אבל זה מדעת סנהדרין הוא הורג דקלייטינוס מלכא הוה רעי חזירין בהדא טבריה וכיון דהוה מטי סדריה דרבי הווי מינוקא נפקין ומחיין ליה לבתר יומין איתעביד מלך נחת ויתיב ליה בהדא פנייס [נ"א פמייס] ושלח כתבים לטבריא מפני רמשא דערובתה אמר אנא יהיב קילוון דיהוון רברבני דיהודאי קיימין קודמי בצפרא דחד בשבא פקדיה לשליחא אמר ליה לא תתן יתהון להון אלא עם מטעמי יומא דערובתא נחת רבי שמואל בר נחמן למיסחי חמתי לרבי דהוה קאים קומי סדרא רבה ראה פניו חולניות אמר לו למה פניך חולניות אמר כן וכן אשתדר לי כתבין מן מלכותא אמר ליה איתא סחי דברייך עביד לנא נסין עלון למסחי ואתא הדין ארגיניטון מגחיך ומרקד קדמיהון בעא רבי דיזעוף ביה אמר ליה רבי שמואל בר נחמן רבי שבקיה דזמנין על נסין הוא מתחמא אמר ליה מריך בעקא ואת קאים גחיך ומרקד אמר להון אזלון ואכלון ושתון ועבדון שבא טבא דמריכון עביד לכון נסין ואנא מקים לכון קודמוי בצפרא דחד בשבתא באפוקי שבתא בתר סידרא נסבון ואקימון קדם פיילי דפנייס עלון ואמרין ליה הא קיימין קדם פיילי אמר סגרון פיילי נסבוהון ועקמון על מטכסא דמדינתא עלון ואמרין ליה אמר אנא קלוון אנא דיתזון בי בני תלתא יומי ויעלון ויסחון ויאתין לגבאי אזלון ואתזון בי בני תלתא יומין ואעל חד ארגיניטון ומוזגה קדמיהון ועלו וסחון ואתון לגביה אמר להון בגין דאתון ידעין דאלהיכון עביד לכון נסין אתון מקילין למלכא אמרין לי' לדיקליטיינוס רעי חזירין אקילינן ברם לדיקליטיינוס מלכא אנן משועבדים אמר להון אפילו כן לא תבזון לא ברומי זעיר ולא בגולייר זעיר כלו כאדרת שער אמר רבי חנינה כולו ראוי לאדרת רבנן דרומאי בשם ר' אלכסנדרי ורחבה בשם ר' אבא בר כהנא אמר יצא כולו מפוזר ומפורד כאדרת לזרותו כמוץ וכקש מאדרא הה"ד (דניאל ב) באדין דקו כחדא פרזלא וגו' והוו כעור מן אידרי קיט רבי חנינא בר יצחק אמר מי גרם להם להעשות כעור מן אדרי קיט על שפשטו ידיהם באדירים ויקראו שמו עשו הא שוא שבראתי בעולמי אמר ר' יצחק אתון קריתון לחזירתכון שם אף אנא קורא לבני בכורי שם כה אמר ה' בני בכורי ישראל:

ט ואחרי כן יצא אחיו הגמון אחד שאל לחד מן אילין דבית סלוני אמר לו מי תופס המלכות אחרינו הביא נייר חלק ונטל קולמוס וכתב עליו ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב אמרו ראו דברים ישנים מפי זקן חדש להודיעך כמה צער נצטער אותו צדיק:

י ויגדלו הנערים רבי לוי אמר משל להדס ועצבונית שהיו גדילים זה על גבי זה וכיון שהגדילו והפריחו זה נותן ריחו וזה חוחו כך כל י"ג שנה שניהם הולכים לבית הספר ושניהם באים מבית הספר לאחר י"ג שנה זה היה הולך לבתי מדרשות וזה היה הולך לבתי עבודת כוכבים א"ר אלעזר צריך אדם להטפל בבנו עד י"ג שנה מיכן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה ויהי עשו איש יודע ציד צד את הבריות בפיו לא גנבת מאן גנב עמך ולא קטלית מאן קטל עמך אמר רבי אבהו שודני צידני צד בבית צד בשדה בבית היך מתקנין מילחא בשדה היך מתקנין תבנא רבי חייא אמר הפקיר עצמו כשדה אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבון כל העולמים לא דיינו שנשתעבדנו לשבעים אומות אלא אף לא זו שנבעלת כנשים אמר להם הקב"ה אף אני בו בלשון אני פורע הימנו הה"ד (ירמיה מח) והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה ויעקב איש תם יושב אהלים שני אהלים בית מדרשו של שם ובית מדרשו של עבר ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו קופרא טבא לפומיה וכסא טבא לפומיה ורבקה אוהבת את יעקב כל שהיתה שומעת קולו היתה מוספת לו אהבה על אהבתו:

יא ויזד יעקב נזיד אמר לו מה טיבו של נזיד זה אמר לו שמת אותו זקן אמר באותו הזקן פגעה מדת הדין אמר לו הין אמר אם כן לא מתן שכר ולא תחיית המתים ורוח הקדש צווחת (שם כב) אל תבכו למת ואל תנידו לו זה אברהם בכו תבכה להולך זה עשו:

יב ויבא עשו מן השדה רבי יודן בשם רבי אייבו ורבי פנחס בשם רבי לוי ורבנן בשם רבי סימון את מוצא אברהם חיה קע"ה שנה ויצחק ק"פ אלא אותן ה' שנים שמנע הקדוש ברוך הוא מחייו מפני שעבר עשו שתי עבירות שבא עשו על נערה המאורסה שנא' (דברים כב) כי בשדה מצאה והוא עיף שהרג את הנפש היך מה ד"א (ירמיה ד) כי עיפה נפשי להורגים ר' אמר אף גנב היך מה דאת אמר (עובדיה א) אם גנבים באו לך אם שודדי לילה אמר הקב"ה כך הבטחתי את אברהם ואמרתי לו ואתה תבא אל אבותיך בשלום זו היא שיבה טובה והוא רואה לבן בנו עובד עבודת כוכבים ומגלה עריות ושופך דמים מוטב לו שיפטר בשלום זה הוא שכתוב (תהלים סג) כי טוב חסדך מחיים ויאמר עשו הלעיטני נא מן האדום א"ר זעירא פער פיו אותו הרשע כגמל א"ל אנא פתח פומי תהי משתדר ואזיל כהדא דתנינן אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין מן האדום האדום רבי יוחנן וריש לקיש ר"י אמר מיניה ומן פטרוניה ר"ל אמר מיניה ומן דכוותיה הוא אדום ותבשילו אדום ארצו אדומה גבוריו אדומים לבושיו אדומים פורע ממנו אדום בלבוש אדום הוא אדום ויצא הראשון אדמוני תבשילו אדום הלעיטני נא מן האדום ארצו אדומה ארצה שעיר שדה אדום גבוריו אדומים (נחום ב) מגן גבוריהו מאדם לבושיו אדומים שנאמר (שם) אנשי חיל מתולעים פורע ממנו אדום (שיר ד) דודי צח ואדום בלבוש אדום (ישעיה סג) מדוע אדום ללבושיך:

יג ויאמר יעקב מכרה כיום אמר לו זבין לי חד יום מן דידך אמר רבי אחא כל מי שהוא יודע לחשב ימי הגלות ימצא שיום אחד ישב יעקב בשלוה בצלו של עשו ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ריש לקיש אמר התחיל מחרף ומגדף למה לי אין כתיב כאן אלא למה זה לי מלמד שכפר בזה אלי ד"א הנה אנכי הולך למות שהיה נמרוד מבקש להמית אותו בשביל אותו הבגד שהיה לאדם הראשון שבשעה שהיה לובשו ויוצא לשדה היו באים כל חיה ועוף שבעולם ומתקבצין אצלו ויאמר השבעה לי מה ראה אבינו יעקב שנתן נפשו על הבכורה דתנינן עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורים משהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים אמר יהי' רשע זה עומד ומקריב לפיכך נתן נפשו על הבכורה הה"ד (יחזקאל לה) כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך ועשו הוא שונא את הדם ר' שמואל בר נחמן אמר זה דם בכורה וקרבנות ר' לוי אמר זה דם של מילה רבנן אמרי שנאת דמו של אדם בגופו הה"ד (תהלים קט) ויאהב קללה ותבואהו רבי לוי בשם רבי חמא אמר לא חפץ בברכה ולא חפץ בכורה רבי הונא אמר זה דם הקרבנות שהוא קרוי ברכה היך מה ד"א (שמות כ) מזבח אדמה תעשה לי:

יד ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים מה עדשה זו עשויה כגלגל כך העולם עשוי כגלגל מה עדשה זו אין לה פה כך אבל אסור לו לדבר מה עדשה זו יש בה אבל ויש בה שמחה כך אבל שמת אבינו אברהם שמחה שנטל יעקב את הבכורה ויאכל וישת הכניס עמו כת של פריצים אמרין ניכול דידיה וניחוך עליו ורוח הקודש אומרת (ישעיה כא) ערוך השולחן סדר פתורא צפה הצפית סדר מנרתא א"ר אבא בר כהנא אית אתרא דקרין למנרתא צפיתא קומו השרים זה מיכאל וגבריאל משחו מגן כתבו שהבכורה ליעקב תני בר קפרא ולפי שהיו כמשחקים הסכים הקדוש ברוך הוא ושחק עמהם וקיים הבכורה ליעקב מנין דכתיב (שמות ד) כה אמר ה' בני בכורי ישראל ויקם וילך רבי לוי אמר מעולמו יצא ויבז עשו את הבכורה ומה בזה עמה א"ר לוי תחיית המתים בזה עמה הה"ד (משלי יח) בבוא רשע בא גם בוז בבוא רשע זה עשו שנ' (מלאכי א) וקראו להם גבול רשעה בא גם בוז שבא בזיונו עמו ועם קלון חרפה שנתלוה לו קלונו של רעב ואין חרפה אלא רעב המד"א (יחזקאל לו) אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים. פרשה סד א ויהי רעב בארץ (תהלים לז) יודע ה' ימי תמימים זה יצחק ונחלתם לעולם תהיה גור בארץ הזאת לא יבשו בעת רעה ברעתו של אבימלך ובימי רעבון ישבעו ויהי רעב בארץ:

ב (משלי י) לא ירעיב ה' נפש צדיק זה יצחק גור בארץ הזאת והות רשעים יהדוף זה אבימלך ויהי רעב י' רעבון באו לעולם אחד בימי אדם הראשון (בראשית ג) ארורה האדמה בעבורך אחד בימי למך (שם ה) מן האדמה אשר אררה ה' אחד בימי אברהם (שם יב) ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה ואחד בימי יצחק ויהי רעב בארץ ואחד בימי יעקב (שם מה) כי זה שנתים הרעב ואחד בימי שפוט השופטים שנאמר (רות א) ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ ואחד בימי דוד (ש"ב כ"א) ויהי רעב בימי דוד ואחד בימי אליהו (מ"א יז) חי ה' אלהים וגו' ואחד בימי אלישע (מ"ב ו) ויהי רעב גדול בשומרון ואחד שהוא מתגלגל ובא לעולם ואחד לעתיד שנ' (עמוס ח) והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים וגו' ר' שמואל בר נחמן אמר עיקר אוותנטיאה שלו היה בימי דוד ולא היה ראוי לבא אלא בימי שאול אלא על ידי שהיה שאול גרופית של שקמה גילגלו הקב"ה והביאו בימי דוד שילא חטא ויוחנא משתלמא א"ר חייא רבה משל לזגג שהיה בידו קופה מליאה כוסות ודיטרוטין ובשעה שמבקש לתלות את קופתו היה מביא יתד ותוקעה ונתלה בה ואחר כך היה תולה את קופתו לפיכך כולם לא באו בימי בני אדם שפופים אלא בימי בני אדם גבורים שיכולים לעמוד ר' ברכיה הוה קרי עליהן (ישעיה מ) נותן ליעף כח ר' חלבו אמר שנים באו בימי אברהם ר' אחא אמר אחד בימי אברהם ואחד בימי למך ורעב שבא בימי אליהו רעב של בצורת היה שנה עבדא ושנה לא עבדא רעב שבא בימי אלישע רעב של מהומה היה (מלכים ב ו) עד היות ראש חמור בשמונים כסף רעב שבא בימי שפוט השופטים רבי הונא בשם רבי אחא אמר מ' ושתים סאין היו ונעשים מ"א והא תני לא יצא אדם לחוץ לארץ אא"כ היו סאתים של חטים הולכים בסלע אר"ש אימתי בזמן שאינו מוצא ליקח אבל מוצא ליקח אפילו סאה בסלע לא יצא לח"ל ולפי שיצא אלימלך לח"ל נענש שמת הוא ובניו:

ג וילך יצחק אל אבימלך גררה לגרדיקי רבי דוסתאי בשם ר' שמואל בר נחמן מפני מה גזרו על הנוה שבגרדיקי מפני שהוא נוה רע ועד היכן רבי חנין אמר עד נחל מצרים וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ עשה שכונה בארץ ישראל הוי נוטע הוי זורע הוי נציב ד"א שכון בארץ שכן את השכינה בארץ גור בארץ הזאת א"ר הושעיה את עולה תמימה מה עולה אם יצאת חוץ לקלעים היא נפסלת אף את אם יצאת חוץ לארץ נפסלת כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל קשור כד"א (יחזקאל יז) ואת אילי הארץ לקח ד"א למה לא נאמר האלה אלא האל לומר מקצתן אני נותן לך ואימתי אני נותן את השאר לעתיד לבא:

ד עקב אשר שמע אברהם בקולי רבי יוחנן ורבי חנינא תרויהון אמרי בן ארבעים ושמונה שנה הכיר אברהם את בוראו ריש לקיש אמר בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו מנין עק"ב שמע אברהם בקול בוראו וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי ר' יונתן משם ר' יוחנן אמר אפי' הלכות עירובי חצרות היה אברהם יודע תורותי שתי תורות שקיים אפילו מצוה קלה שבעל פה ר' סימון אמר אפילו שם חדש שעתיד הקדוש ברוך הוא לקרוא לירושלים היה אברהם יודע דכתיב (בראשית כב) ויקרא שם המקום ה' יראה וכתיב (יחזקאל מח) ושם העיר מיום ה' שמה וכתיב (ירמיה ג) ביום ההוא יקראו לירושלים כסא ה' רבי ברכיה אמר בשם ר' יהודה אין כל יום ויום שאין הקב"ה מחדש הלכה בבית דין של מעלה מאי טעמיה (איוב לז) שמעו שמוע ברוגז קולו והגה מפיו יצא ואין הגה אלא תורה כענין שנאמר (יהושע א) והגית בו יומם ולילה:

ה ויהי כי ארכו לו שם הימים א"ר יוחנן חלום קשה ונבואה קשה אבל שוטה אריכות ימים מבטלת נבואה קשה מנין שכך היו ישראל אומרים לנביא (יחזקאל יב) יארכו הימים ואבד כל חזון אבל שוטה אריכות ימים מבטלת מיצחק דכתיב ויהי כי ארכו לו שם הימים מיד והנה יצחק מצחק רבי חייא בר אבא אמר בשביל שהעלו לך ימים רבים היית עושה את הדבר הזה לא כך א"ר יוחנן המשמש מטתו ביום הרי זה מגונה דאר"י אין תשמיש המטה אלא בלילה שנא' (אסתר ב) בערב היא באה ובבקר היא שבה איוב מקלל יום לידתו וליל עיבורו הה"ד (איוב ג) יאבד יום אולד בו והלילה אמר וגו' א"ר מרינוס בר הושעיה אמר איוב הלואי היתה אמי נדה בשעה שבא להזדקק לה שתאמר לו הורה גבר אין עכשיו עת הריון מגבר ירמיה מקלל יום לידתו ויום עיבורו שנאמר (ירמיה כ) ארור היום אשר יולדתי בו זה יום לידה (שם) יום אשר ילדתני אמי זה יום העיבור אפשר חלקיהו אדם צדיק והיה משמש מטתו ביום אלא לפי שהיתה איזבל הורגת הנביאים בא ושמש מטתו ביום וברח:

ו ויזרע יצחק בארץ ההיא א"ר חלבו בארץ ההיא בשנה ההיא הארץ קשה והשנה קשה ואלו היתה יפה על אחת כמה וכמה וימצא בשנה ההוא מאה שערים מאה כורים מאה שערים מאה מנינים מאה שערים מלמד שהאמידו אותה ועשת מאה כמה שהאמידוה והלא אין הברכה שורה על דבר שהוא במשקל ובמדה ובמנין מפני מה מדד אותה מפני המעשרות:

ז ויצו אבימלך את כל העם א"ר אייבו אפילו צרור אל יזרוק בהם אדם הה"ד (תהלים נו) יגורו יצפנו המה עקבי ישמורו כאשר קוו נפשי ויגדל האיש וילך הלוך וגדל א"ר חנין עד שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה דניאל חייטא אמר ועבדה כתיב אם אין אדם עושה עצמו כמו עבד לעבדו אינו קונה אותו כענין שנא' (משלי יב) טוב נקלה ועבד לו בנוהג שבעולם אדם צריך לטרוח ולבקש יציאות ביתו והם יושבים בביתו ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו אמר לו כל אותן עצמות שעצמת לא ממנו היה לך לשעבר היה לך חדא קווקיא וכדון אית לך קווקיא סגין:

ח וישב יצחק ויחפור וגו' כמה בארות חפר אבינו יצחק בבאר שבע ר' יהודה אמר ד' כנגד כן נעשו בניו ארבעה דגלים במדבר ורבנן אמרי חמש כנגד חמשה ספרי תורה ויקרא שם הבאר עשק כנגד ספר בראשית שבו נתעסק הקדוש ברוך הוא וברא את העולם ויקרא שמה שטנה כנגד ספר ואלה שמות על שם וימררו את חייהם בעבודה קשה וימצאו שם באר מים חיים כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות ויקרא אותה שבעה כנגד ספר וידבר שהוא משלים שבעה ספרי תורה והלא ה' הן אלא בן קפרא עביד וידבר תלתא ספרים מן וידבר עד ויהי בנסוע הארון ספר בפני עצמו מן ויהי בנסוע ודבתריה ספר בפני עצמו ומן סיפיה דפסקא ועד סופיה דספרא ספר בפני עצמו ויקרא שמה רחובות כנגד משנה תורה על שם כי ירחיב כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ:

ט ואבימלך הלך אליו מגרר מגורר מלמד שנכנסו לסטים לתוך ביתו והיו מקרקרים בו כל הלילה דבר אחר מגרר מגורר מלמד שעלו בו צמחים כמד"א (איוב ג) להתגרד בו ואחוזת מרעהו רבי יהודה אמר אחוזת מרעהו היה שמו רבי נחמיה אמר סיעת מרחמוהי ופיכול שר צבאו רבי יהודה ורבי נחמיה ר' יהודה אמר פיכול שמו רבי נחמיה אמר פה שכל צבאותיו נושקים לו על פיו:

י ויאמרו ראה ראינו ראינו מעשיך ומעשה אבותיך ונאמר תהי נא אלה אם תעשה עמנו וגו' רק מיעוט שלא עשו עמו טובה שלימה בימי רבי יהושע בן חנניה גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין מעכו עד אנטוכיא והיו מספקין לעולי גולה כסף וזהב וכל צרכם אזלין אלין כותאי ואמרין ידיע להוי למלכא דהדין קרתא מרדתא תתבנא ושוריא ישתכללון מנדה בלו והלך לא יתנון מנדה זו מדת הארץ בלו זו פרובגירון והלך אנגרוטינה ואמר להון מה נעביד וגזרית אמרין ליה שלח ואמר להון או ישנון יתיה מאתריה או יוספון עליה חמש אמין או יפצרון מיניה חמש אמין מן גרמיהון אנון חזרין בהון והוון קהליא מצתין בהדא בקעתא דבית רמון כיון דאתון כתיבא שרון בכיין בעיין לממרד על מלכותא אמרין יעול חד בר נש חכימא וישדך צבורא אמרין יעול ר' יהושע בן חנניא דהוא אסכולוסטקיא דאורייתא עאל ודרש ארי טרף טרף ועמד עצם בגרונו אמר כל דאתי מפיק ליה אנא יהיב ליה אגריה אתא הדין קורא מיצראה דמקוריה אריך יהיב מקוריה ואפקיה אמר ליה הב לי אגרי א"ל זיל תהא מלגלג ואומר דעילת לפומא דאריה בשלם ונפקת בשלם כך דיינו שנכנסנו לאומה זו בשלום ויצאנו בשלום ויבואו עבדי יצחק אין אנו יודעים אם מצאו אם לא מצאו מן מה דכתיב וימצאו שם באר מים חיים הוי שמצאו מים חיים. פרשה סה א ויהי בן ארבעים שנה הה"ד (תהלים פ) יכרסמנה חזיר מיער ר' פנחס בשם רבי סימון מכל הנביאים לא פירסמוה אלא שנים משה ואסף משה אמר (דברים יד) ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא אסף אמר יכרסמנה חזיר מיער למה הוא מושלה בחזיר אלא מה חזיר הזה בשעה שהוא רובץ הוא מפשיט את טלפיו כלומר שאני טהור כך מלכות הזאת הרשעה גוזלת וחומסת נראת כאלו מצעת את הבימה כך עשו כל ארבעים שנה צד נשי אנשים ומענה אותם וכיון שהגיע לארבעים שנה דימה עצמו לאביו אמר מה אבא נשא אשה בן ארבעים שנה אף אני נושא אשה בן ארבעים שנה הה"ד ויהי עשו בן ארבעים שנה:

ב ויקח אשה את יהודית ר' יודן פתח (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה וגו' היא דעתיה דר' יהודה דאמר רבי יהודה אפי' ממזר אחד בסוף העולם וממזרת אחת בסוף העולם הקב"ה מביאן ומזווגן זה לזה מאי טעמיה אלהים מושיב יחידים ביתה כך לפי שכתוב (דברים כ) החרם תחרימם החתי והאמורי ייתי הדין מחיק שמא ויסב להדא מחיקת שמא:

ג ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח וגו' (ויקרא יא) את כל עורב למינו בימי ר' חייא רבה עלה זרזיר אחד לארץ ישראל אתון טעינין ליה לגביה אמרו ליה מהו דניכליניה אמר לון אזלון יהבו יתיה על איגרא וכל עוף דשכן על גביה מן מיניה הוא אזלין יהבו יתיה על איגרא ואתא הדין עורבא מיצראה שכן על גביה אמר מסאב הוא דמן מיניה הוא דכתיב ואת כל עורב למינו אמרו לא הלך עורב אצל זרזיר אלא שהוא מינו כך לפי שכתוב בו כי החרם תחרימם ייתי הדין מחיק שמא ויסב להדא מחיקת שמא ויהי עשו בן ארבעים שנה:

ד ותהיינה מורת רוח למה ליצחק תחלה אלא ע"י שהיתה רבקה בת כומרים לא היתה מקפדת על טנופת עבודת כוכבים וזהע"ישהיה בן קדושים היה מקפיד על טנופת עבודת כוכבים לפיכך ליצחק תחלה ד"א למה ליצחק תחלה אלא לפי שהדבר תלוי בה שנאמר ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך לפיכך ליצחק תחלה ד"א למה ליצחק תחלה אלא דרכה של אשה להיות יושבת בתוך ביתה ודרכו של איש להיות יוצא לדרך ולמד בינה מבני אדם וזה על ידי שכהו בעיניו והוא יושב בתוך הבית לפיכך ליצחק תחלה אמר ריב"ל גרם להורו לסלק ממנו רוח הקדש:

ה ויהי כי זקן יצחק ר' יצחק פתח (ישעיה ה) מצדיקי רשע עקב שחד כל מי שנוטל שוחד ומצדיק את הרשע בעקב וצדקת צדיקים יסורו ממנו וצדקת צדיקים זה משה יסורו ממנו זה יצחק ע"י שהצדיק את הרשע כהו עיניו ויהי כי זקן יצחק וגו':

ו (משלי יז) מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת ה' גם שניהם א"ר יהושע בן לוי לא ממה שהיתה רבקה אוהבת את יעקב יותר מעשו עשתה את הדבר הזה אלא אמרה לא יעול ויטעי בההוא סבא על שם תועבת ה' גם שניהם ועל ידי שהצדיק את הרשע כהו עיניו ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו:

ז ר' יצחק פתח (שמות כג) ושוחד לא תקח וגו' אמר ר"י ומה אם מי שנטל שוחד ממי שהיה חייב לו כהו עיניו הלוקח שוחד ממי שאינו חייב לו עאכ"ו ויהי כי זקן יצחק וגו':

ח רבי חנינא בר פפא פתח (תהלים מ) רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך וגו' א"ר חנינא כל פעולות ומחשבות שפעלת אלינו בשבילנו למה כהו עיניו של יצחק כדי שיבא יעקב ויטול את הברכות ויהי כי זקן יצחק:

ט א"ר יהודה בר סימון אברהם תבע זקנה אמר לפניו רבון העולמים אדם ובנו נכנסין למקום ואין אדם יודע למי מכבד מתוך שאתה מעטרו בזקנה אדם יודע למי מכבד א"ל הקדוש ברוך הוא חייך דבר טוב תבעת וממך הוא מתחיל מתחלת הספר ועד כאן אין כתיב זקנה וכיון שעמד אברהם נתן לו זקנה ואברהם זקן בא בימים יצחק תבע יסורין אמר לפניו רבון כל העולמים אדם מת בלא יסורים מדת הדין מתוחה כנגדו מתוך שאתה מביא עליו יסורים אין מדת הדין מתוחה כנגדו אמר לו הקב"ה חייך דבר טוב תבעת וממך אני מתחיל מתחלת הספר ועד כאן אין כתיב יסורין וכיון שעמד יצחק נתן לו יסורים ויהי כי זקן יצחק ותכהין יעקב תבע את החולי אמר לפניו רבון העולמים אדם מת בלא חולי ואינו מיישב בין בניו מתוך שהוא חולה שנים או שלשה ימים הוא מיישב בין בניו אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך דבר טוב תבעת וממך הוא מתחיל (בראשית מח) ויאמר ליוסף הנה אביך חולה א"ר לוי אברהם חידש זקנה יצחק חידש יסורים יעקב חידש חולי חזקיהו חידש חולי שיתרפא אמר לו העמדת אותו עד יום מותו אלא מתוך שאדם חולה ועומד חולה ועומד הוא עושה תשובה אמר לו הקב"ה חייך דבר טוב תבעת וממך אני מתחיל הה"ד (ישעיה לח) מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלותו ויחי מחליו א"ר שמואל בר נחמן מכאן שהיה בין חולי לחולי חולי כבד משניהם:

י ותכהין עיניו מראות א"ר אלעזר בן עזריה מראות ברע מראות ברעתו של רשע אמר הקדוש ברוך הוא יהיה יצחק יוצא לשוק ויהון ברייתא אמרין דין אבוה דההוא רשיעא אלא הריני מכהה את עיניו והוא יושב בתוך ביתו הה"ד (משלי כח) בקום רשעים יסתר אדם מכאן אמרו כל המעמיד בן רשע או תלמיד רשע סוף שעיניו כהות תלמיד רשע מאחיה השילוני (מלכים א יד) ואחיה לא יכול לראות כי קמו עיניו משיבו שהעמיד את ירבעם תלמיד רשע בן רשע מיצחק ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו ד"א מראות מכח אותה ראיה שבשעה שעקד אברהם אבינו את בנו על גבי המזבח בכו מלאכי השרת הה"ד (ישעיה לג) הן אראלם צעקו חוצה וגו' ונשרו דמעות מעיניהם לתוך עיניו והיו רשומות בתוך עיניו וכיון שהזקין כהו עיניו הה"ד ויהי כי זקן יצחק וגו' ד"א מראות מכח אותה הראיה שבשעה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח תלה עיניו במרום והביט בשכינה מושלים אותו משל למה הדבר דומה למלך שהיה מטייל בפתח פלטין שלו ותלה עיניו וראה בנו של אוהבו מציץ עליו בעד החלון אמר אם הורגו אני עכשיו מכריע אני את אוהבי אלא גוזרני שיסתמו חלונותיו כך בשעה שהעקיד אברהם אבינו את בנו על גבי המזבח תלה עיניו והביט בשכינה אמר הקב"ה אם הורגו אני עכשיו אני מכריע את אברהם אוהבי אלא גוזר אני שיכהו עיניו וכיון שהזקין כהו עיניו ויהי כי זקן יצחק וגו':

יא ויקרא את עשו בנו הגדול אמר ר"א בר שמעון למדינה שהיתה מכתבת ענקמון למלך והיתה שם אשה אחת והיה לה בן ננס והיתה קוראה אותו מקרוא לפרוס אמרה בני מקרוא לפרוס אין אתם מכתיבין אותו אמרו אם בעיניך מקרוא לפרוס בעינינו הוא ננס שבננסים כך אביו קורא אותו גדול ויקרא את עשו בנו הגדול אמו קראת אותו גדול ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות אמר להם הקדוש ברוך הוא אם בעיניכם הוא גדול בעיני הוא קטן (עובדיה א) הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד א"ר ברכיה לקבל תורא טבחא הה"ד (ישעיה לד) כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני הה"ד (משלי כו) כי יחנן קולו אל תאמן בו וגו' חזקיהו תורגמינא אמר (שם) כי שבע תועבות בלבו את מוצא תועבה אחת כתיב בתורה וכתוב בה עשר (דברים יח) לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש וגו' וחובר חבר ושואל אוב וידעוני וגו' כאן שכתוב שבע עאכ"ו הוי כי שבע תועבות כי שבעים תועבות בלבו ויאמר אליו הנני:

יב א"ר יהושע בן קרחה הגיע אדם לפרק אבותיו קודם לה' שנים ולאחר חמש שנים ידאג מן המיתה שכן יצחק אמר אם לשניו של אבא אני מגיע עד עכשיו מתבקש לי אם לשנים של אמי אני מגיע ויאמר אליו הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי תני שבעה דברים מכוסים מבני אדם ואלו הן יום המיתה ויום הנחמה ועומק הדין ואין אדם יודע במה הוא משתכר ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה ומלכות הרשעה אימתי נופלת יום המיתה מנין דכתיב (קהלת ט) כי גם לא ידע האדם את עתו יום הנחמה מנין דכתיב (ישעיה ס) אני ה' בעתה אחישנה ואין אדם יודע מה בעומקו של דין שנאמר (דברים א) כי המשפט לאלהים הוא ואין אדם יודע במה הוא משתכר דכתיב (קהלת ג) מתת אלהים הוא ואין אדם יודע מה בלבו של חברו דכתיב (ירמיה יז) אני ה' חוקר לב ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה דכתיב (קהלת יא) כעצמים בבטן המלאה ומלכות הרשעה אימתי נופלת דכתיב (ישעיה סג) כי יום נקם בלבי:

יג ועתה שא נא כליך שחוז מאני זינך שלא תאכילני נבילות וטריפות סב מאני זינך שלא תאכילני גזילות וחמסים תליך אמר לו הרי הברכות תלויות למאן דחמי ליה למתברכא הוא מתבריך ד"א שא נא כליך זו בבל (דניאל א) ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו תליך זו מדי (אסתר ו) ויתלו את המן על העץ קשתך זו יון שנאמר (זכריה ט) כי דרכתי לי יהודה קשת וצא השדה זו אדום ארצה שעיר שדה אדום ועשה לי מטעמים ר' אליעזר בשם רבי יוסי בר זימרא אמר שלשה דברים נאמרו בו בעץ שאכל אדה"ר טוב למאכל ויפה לעינים ומוסיף חכמה ושלשתן נאמרו בפסוק א' שנאמר (בראשית ג) ותרא האשה כי טוב העץ למאכל מכאן שהוא טוב למאכל וכי תאוה הוא לעינים מכאן שהוא יפה לעינים להשכיל מכאן שהוא מוסיף חכמה המד"א (תהלים פט) משכיל לאיתן וכן יצחק אמר ועשה לי מטעמים אמר לו בתחלה הייתי נהנה מן הראייה ועכשיו איני נהנה אלא מן הטעם וכן שלמה אומר (קהלת ה) ברבות הטובה רבו אוכליה מכאן לסומין שאינם שבעים לא דמי ההוא דחמי סולגיתא פניא וכפן לההוא דחמי סולגיתא מליא ושבע וילך עשו השדה לצוד ציד להביא אם מצא הרי מוטב ואם לאו להביא מן הגזילות ומן החמסין:

יד ורבקה אמרה אל יעקב הביאה לי ציד ועתה בני שמע בקולי לך נא אל הצאן א"ר לוי לך וקדם את האומה שמשולה לצאן המד"א (יחזקאל יד) ואתן צאני צאן מרעיתי ולקח לי משם שני גדיי עזים טובים א"ר לוי אם מצאת הרי מוטב ואם לאו הבא לי מפרפורנין שלי שכך כתב לה שהוא מעלה לה שני גדיים בכל יום טובים ר' חלבו אמר טובים לך שעל ידן את נוטל את הברכות וטובים לבניך שעל ידן הוא מתכפר להם ביוה"כ דכתיב (ויקרא טז) כי ביום הזה יכפר וגו':

טו ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שעיר גבר שידין כמד"א (ישעיה יג) ושעירים ירקדו שם ואנכי איש חלק כמד"א (דברים לב) כי חלק ה' עמו רבי לוי אמר משל לקווץ וקרח שהיו עומדין על שפת הגורן ועלה המוץ בקווץ ונסתבך בשערו עלה המוץ בקרח ונתן ידו על ראשו והעבירו כך עשו הרשע מתלכלך בעונות כל ימות השנה ואין לו במה יכפר אבל יעקב מתלכלך בעונות כל ימות השנה ובא יום הכפורים ויש לו במה יכפר שנא' (ויקרא טז) כי ביום הזה יכפר רבי יצחק אמר לא שאול הוא לה ולא שאולה היא ליה אלא ונשא השעיר עליו זה עשו שנאמר הן עשו אחי איש שעיר את כל עונותם עונות תם שנאמר (שם כה) ויעקב איש תם אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע כמת וכתועה וכעובד עבודת כוכבים והבאתי עלי קללה וגו' אפילו ברכה אחת שהוא עתיד ליתן בסוף אינו נותנה לי ותאמר לו אמו עלי קללתך בני רבי אבא בר כהנא אמר אדם שחטא לא אמו נתקללה שנאמר (בראשית ג) ארורה האדמה בעבורך אף אתה עלי קללתך בני אמר ר' יצחק עלי ליכנס ולומר לאביך יעקב צדיק ועשו רשע וילך ויקח ויבא לאמו אנוס וכפוף ובוכה:

טז ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות מה שחמד מנמרוד והרגו ונטלן הה"ד (משלי יב) חמד רשע מצוד רעים אשר אתה בבית שבהן היה משמש את אביו אר"ש בן גמליאל כל ימי הייתי משמש את אבא ולא שמשתי אותו אחד ממאה ששמש עשו את אביו אני בשעה שהייתי משמש את אבא הייתי משמשו בבגדים מלוכלכין ובשעה שהייתי יוצא לדרך הייתי יוצא בבגדים נקיים אבל עשו בשעה שהיה משמש את אביו לא היה משמשו אלא בבגדי מלכות אמר אין כבודו של אבא להיות משמשו אלא בבגדי מלכות הה"ד אשר אתה בבית כמה נשים היו לו ואת אמרת אשר אתה בבית אלא דהוה ידע מאי עובדיהון א"ר אבא בר כהנא עובדא הוה בהדא סיעא דפריצין בהדה כפר חטיאה דהוון נהיגין אכלין ושתין בכנישתא כל פתי רמשא דשבא מן דהוון אכלין הוו נסבין גרמיא ומסלקי יתהון על ספרא חד מנהון דמך אמרו ליה למאן את מפקיד על בנך לשמרו אמר להון לספרא והלא כמה רחימין היו לו והוא אומר לספרא אלא דהוה ידע מה עובדיהון ודספרא היך מנהון טב כך כמה נשים היו לו ואת אמרת אשר אתה בבית אלא דהוה ידע מה עובדיהון:

יז ואת עורות גדיי העזים א"ר יוחנן תרי אדרעין דאבונן יעקב כתרין עמודין דיפרא סופא ואת אמרת הלבישה על ידיו אלא חייטתהון ר' הונא בשם ר' יוסי אמר שני תמידים שהיו ישראל מקריבין בחג היו מרכיבין אותן על שני הוגנין והיו רגליהם שפופות בארץ ר' הונא בשם ר' יוסי אמר קינמון הזה היה גדול בא"י והיו עזים וצביים מגיעים לראשו של אילן ואוכלים ממנו א"ר חנינא והלא עגלים נשחטים בארץ ישראל וזיתים נקצצים ועפר שבהרים מעשה נסים הם א"ר מונא הכל מעשי נסים ותתן את המטעמים ואת הלחם לותה אותו עד הפתח אמרה ע"כ הייתי חייבת לך מכאן ואילך ברייך יקום לך:

יח ויבא אל אביו ויאמר אביו וגו' אנכי עשו בכורך א"ר לוי אנכי עתיד לקבל עשרת הדברות אבל עשו בכורך קום נא שבה א"ל הקב"ה ליעקב אתה אמרת קום נא שבה חייך בו בלשון אני פורע לך שנאמר (במדבר י) קומה ה' ויפוצו אויביך (משלי יג) ויש נספה בלא משפט זה עשו אמר הקדוש ברוך הוא לעשו אתה אמרת יקום אבי גדא דעבודת כוכבים דאת קאים חייך בו אף אני בו בלשון אני פורע לך (תהלים סח) יקום אלהים יפוצו אויביו:

יט ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני מהרת למצא את הברכה בני אביך נתברך בן שבעים וחמש שנים ואתה בן ששים ושלש שנים ויאמר כי הקרה ה' אלהיך לפני רבי יוחנן וריש לקיש חד מנהון אמר אם לקורבנך המציא לך הקדוש ברוך הוא שנאמר (בראשית כב) וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל למאכלך על אחת כמה וכמה ואוחרנא אמר אם לזווגך המציא לך דכתיב (שם כה) הקרה נא לפני היום וכתיב (שם) וירא והנה גמלים באים למאכלך על אחת כמה וכמה כי הקרה ה' אלהיך לפני רבי יוחנן אמר לעורבא דאייתי נורא על קניה בשעה שאמר כי הקרה ה' אלהיך לפני אמר יצחק יודע אני שאין עשו מזכיר שמו של הקדוש ברוך הוא זה מזכיר אין זה עשו אלא יעקב כיון שאמר יצחק ליעקב גשה נא ואמושך בני נשפכו מים על שוקיו והיה לבו רפה כשעוה וזימן לו הקדוש ברוך הוא שני מלאכים אחד מימינו ואחד משמאלו והיו אוחזין אותו במרפקו כדי שלא יפול הה"ד (ישעיה מא) אל תשתע כי אני אלהיך אל תשוע:

כ ויגש יעקב אל יצחק וגו' הקול קול יעקב הא קול דקל חכים וידיה דמשלחין מיתין ד"א הקול קול יעקב אין יעקב שולט אלא בקולו הקול קול יעקב והידים ידי עשו אין עשו שולט אלא בידים ד"א הקול קול יעקב א"ר פנחס קולו של יעקב מכניס והידים ידי עשו מרמיז ליה והוא אתי ד"א הקול קול יעקב א"ר ברכיה בשעה שיעקב מרכין בקולו ידי עשו שולטות דכתיב (שמות טו) וילונו כל העדה ויבא עמלק ובשעה שהוא מצפצף בקולו אין הידים ידי עשו אין ידי עשו שולטות א"ר אבא בר כהנא לא עמדו פילוסופין בעולם כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי נתכנסו כל עובדי כוכבים אצלו אמרו לו תאמר שאנו יכולים ליזדווג לאומה זו אמר לכו וחזרו על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות שלהן ואם מצאתם שם תינוקות מצפצפין בקולן אין אתם יכולים להזדווג להם שכך הבטיחן אביהן ואמר להם הקול קול יעקב בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות אין הידים ידי עשו ואם לאו הידים ידי עשו אתם יכולים להם הקול קול יעקב בפילגש בגבעה (שופט' כא) ארור נותן אשה לבנימין הקול קול יעקב בימי ירבעם קול בכי שהרגו מהם חמש מאות אלף הה"ד (ד"ה ב יג) ולא עצר כח ירבעם א"ר שמואל בר נחמן מה את סבור שירבעם ניגף והלא לא ניגף אלא אביה ולמה ניגף ר' אבא בר כהנא אמר על ידי שהעביר הכרת פנים של ישראל דכתיב (ישעיה ג) הכרת פניהם ענתה בם ורבי לוי אמר ע"י שהעמיד עליהם שומרים שלשה ימים עד שנתקלקלה צורתן דתנן אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם אף על פי שיש סימנין בגופו ובכליו ואין מעידים אלא עד שלשה ימים עליהם הוא אומר (ירמיה טו) עצמו לי אלמנותיו מחול ימים רבי יוחנן וריש לקיש ורבנן ר"י אמר על שבזה לאחיה השילוני שנא' (מ"א כא) ועמכם אנשים בני בליעל קרא לאחיה השילוני בליעל ר"ל אמר על שחסדם ברבים שנאמר ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב ורבנן אמרי על שבאת עבודת כוכבים לידו ולא בטלה שנא' (שם) וירדוף אביה אחרי ירבעם וכתיב וילכוד ממנו ערים את בית אל ואת בנותיה וכתיב וישם את האחד בבית אל והרי דברים קל וחומר ומה אם מלך על ידי שהונה מלך כמוהו ענשו הכתוב וניגף הדיוט שהוא מונה הדיוט על אחת כמה וכמה:

כא ד"א הקול קול יעקב הא קולו משתק את העליונים ואת התחתונים רבי ראובן אמר כתיב (יחזקאל א) בעמדם תרפינה כנפיהם בעמדם וכי יש ישיבה למעלה לא כן א"ר שמואל אין ישיבה למעלה שנאמר (שם) ורגליהם רגל ישרה אין להם קפיצים (דניאל ו) קרבית אל חד מן קאמיא מה הוא דין לשון קאמיא קיימיא (ישעיה ו) שרפים עומדים ממעל לו וכל צבא השמים עומדים ואת אמרת בעמדם אתמהא ומה היא בעמדם בא עם דם בשעה שישראל אומרין שמע ישראל המלאכים שותקין ואחר כך תרפינה כנפיהן ומה הן אומרין ברוך כבוד ה' ממקומו וברוך שם כבוד מלכותו רבי לוי אמר (איוב לח) ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים מה שזרעו של יעקב שנמשל לכוכבים מקלסין דכתיב בהון (דניאל יב) ומצדיקי הרבים ככוכבים ואח"כ ויריעו כל בני אלהים אלו מלאכי השרת מה הן אומרין ברוך שם כבוד מלכותו ר' שמואל בר נחמן אמר כתיב (יחזקאל ג) ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול וגו' רעש גדול אתמהא אלא משקילסתי אני וחבירי ואחר כך ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו ומה הם אומרים ברוך שם רבי יהודה בר אלעי היה דורש הקול קולו של יעקב מצווחת ממה שעשו לו הידים ידי עשו א"ר יוחנן קולו של אדריינוס קיסר שהרג בביתר פ' אלף רבוא בני אדם:

כב ולא הכירו בשעה שהיו רשעים עומדים ממנו לא הכירו ויאמר גשה נא ושקה לי אמר לו את נושקני בקבורה ואין אחר נושקני בקבורה ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו א"ר יוחנן אין לך דבר שריחו קשה מן השטף הזה של עזים ואת אמרת וירח את ריח בגדיו ויברכהו אלא בשעה שנכנס אבינו יעקב אצל אביו נכנסה עמו גן עדן הדא הוא דא"ל ראה ריח בני כריח שדה ובשעה שנכנס עשו אצל אביו נכנסה עמו גיהנם המד"א (משלי כ) בא זדון ויבא קלון ד"א וירח את ריח בגדיו ויברכהו כגון יוסף משיתא ויקום איש צרורות יוסף משיתא בשעה שבקשו שונאים להכנס להר הבית אמרו יכנס מהם ובהם תחלה אמרין ליה עול ומה דאת מפיק דידך נכנס והוציא מנורה של זהב אמרו לו אין דרכו של הדיוט להשתמש בזו אלא עול זמן תנינות ומה דאת מפיק דידך ולא קיבל עליו א"ר פנחס נתנו לו מכס ג' שנים ולא קיבל עליו אמר לא דיי שהכעסתי לאלהי פעם אחת אלא שאכעיסנו פעם שניה מה עשו לו נתנו אותו בחמור של חרשים והיו מנסרים בו היה מצווח ואומר ווי אוי אוי שהכעסתי לבוראי ויקום איש צרורות היה בן אחותו של ר' יוסי בן יועזר איש צרידה והוה רכיב סוסיא בשבתא אזל קומי שריתא למצטבלא א"ל חמי סוסי דארכבי מרי וחמי סוסך דארכבך מרך א"ל אם כך למכעיסיו ק"ו לעושי רצונו א"ל עשה אדם רצונו יותר ממך אמר לו ואם כך לעושי רצונו קל וחומר למכעיסיו נכנס בו הדבר כארס של עכנא הלך וקיים בעצמו ארבע מיתות בית דין סקילה שריפה הרג וחנק מה עשה הביא קורה נעצה בארץ וקשר בה נימא וערך העצים והקיפן גדר של אבנים ועשה מדורה לפניה ונעץ את החרב באמצע והצית האור תחת העצים מתחת האבנים ונתלה בקורה ונחנק קדמתו האש נפסקה הנימה נפל לאש קדמתו חרב ונפל עליו גדר ונשרף נתנמנם יוסי בן יועזר איש צרידה וראה מטתו פרחה באויר אמר בשעה קלה קדמני זה לגן עדן:

כג ד"א מלמד שהראה לו הקב"ה בית המקדש בנוי וחרב ובנוי ראה ריח בני הרי בנוי המד"א (במדבר כח) ריח ניחוחי תשמרו כריח שדה הרי חרב כמד"א (מיכה ג) ציון שדה תחרש אשר ברכו ה' בנוי ומשוכלל לעתיד לבא כענין שנאמר (תהלים קלג) כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. פרשה סו א ויתן לך האלהים מטל השמים כתיב (איוב כט) שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי אמר איוב על ידי שהיו דלתי פתוחות לרוחה היו הכל קוצרין יבשות ואני קוצר מלילות מה טעם שרשי פתוח אלי מים אמר יעקב ע"י שהייתי עוסק בתורה שנמשלה כמים זכיתי להתברך בטל שנאמר ויתן לך האלהים מטל השמים:

ב ר' ברכיה פתח (שיר ז) שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך ארבעה פעמים כתיב שובי כנגד ארבע מלכיות שישראל נכנסין לתוכן לשלום ויוצאין בשלום השולמית אומה ששלום חי העולמים מתנהג בה מאהל לאהל השולמית אומה שהכהנים משימין לה שלום בכל יום שנאמר (במדבר ו) ושמו את שמי וכתיב וישם לך שלום השולמית אומה ששלום העולמים דר בתוכה שנאמר (שמות כח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם השולמית אומה שאני עתיד ליתן בה שלום שנאמר (ויקרא כו) ונתתי שלום בארץ השולמית אומה שאני עתיד לנטות אליה שלום הה"ד (ישעיה סו) כה אמר ה' הנני נוטה אליה כנהר שלום ר' שמואל בר תנחום ור' חנא בשם ר' אידי אומה שעשת שלום ביני ובין עולמי שאלולי היא הייתי מחריב את עולמי ר' הונא בשם ר' אחא פתח (תהלים עה) נמוגים ארץ וכל יושביה המד"א (שמות טו) נמוגו כל יושבי כנען אנכי תכנתי אנכי כיון שקיבלו עליהם אנכי ה' אלהיך תכנתי עמודיה סלה ונתבשם העולם ר' אלעזר בן מרון אומר אומה שהיא משלמה אישטטיונו של עולם הן הן בעוה"ז הן הן בעוה"ב רבי לוי אמר אומה שכל טובה שהיא באה לעולם אינה באה אלא בזכותה הגשמים אינם יורדין אלא בזכותה הטללים אינם יורדין אלא בזכותה שנאמר ויתן לך האלהים מטל השמים לך בזכותך ובך הדבר תלוי:

ג ויתן לך יתן ויחזור ויתן לך יתן לך ברכות ויתן לך כבישן יתן לך שלך ויתן לך של אביך יתן לך שלך ויתן לך של אחיך רבי אחא אמר יתן לך ויתן לך אלהותא אימתי לכשתצטרך לה הה"ד (שופטים טו) ויאמר ה' אלהים זכרני נא וחזקני נא אמר לפניו רבון העולמים הוי זוכר לי אותה הברכה שברכני אבא יתן לך ויתן לך אלהותא מטל השמים זה המן שנאמר (שמות טז) ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ומשמני הארץ זה הבאר שהיתה מעלה להם מיני דגים שמנים יותר מדאי ומשמני הארץ אלו הקרבנות כדכתיב (תהלים סו) עולות מחים אעלה לך ורב דגן אלו הבחורים דכתיב (זכריה ט) כי מה טובו ומה יפיו דגן בחורים ותירוש אלו הבתולות דכתיב (שם) ותירוש ינובב בתולות ד"א מטל השמים זו ציון שנאמר (תהלים קלב) כטל חרמון שיורד על הררי ציון ומשמני הארץ אלו הקרבנות דגן אלו הבכורים תירוש אלו הנסכים ד"א מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה דגן זו תלמוד תירוש זה אגדה:

ד יעבדוך עמים אלו שבעים אומות וישתחוו לך לאומים אלו בני ישמעאל ובני קטורה דכתיב בהון אשורים ולטושים ולאומים הוי גביר לאחיך זה עשו ואלופיו וישתחוו לך בני אמך הכא את אמר וישתחוו לך בני אמך ולהלן את אמר (בראשית מט) וישתחוו לך בני אביך אלא יעקב על ידי שנטל ד' נשים לאה ורחל זלפה ובלהה הוא אומר בני אביך יצחק נטל רבקה אמר בני אמך אורריך ארור וגו' ולהלן אומר מברכיך ברוך ואורריך ארור אלא בלעם ע"י שהיה שונא פתח בברכה וסיים בקללה ויצחק שהיה אוהב פתח בקללה וסיים בברכה רבי יצחק בר רבי חייא אמר הרשעים על ידי שתחלתן שלוה וסופן יסורין פותחין בברכה וחותמין בקללה מברכיך ברוך ואורריך ארור הצדיקים ע"י שתחלתן יסורין וסופן שלוה הם פותחין בקללה וחותמין בברכה אורריך ארור ומברכיך ברוך:

ה ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב א"ר אייבו פוליונו של אבינו יצחק מפולש היה זה בא מכאן וזה בא מכאן רבנן אמרי כמין איסטריפומיטא הדלתות היו נכפלין לאחוריהם עמד לו יעקב אחר הדלת עד שנכנס עשו ויצא לו הה"ד אך יצא יצא יעקב נראה כיוצא ואינו יוצא ועשו אחיו בא מצידו מזויין לצוד נפשו כמד"א (שמות כא) ואשר לא צדה:

ו ד"א מברכיך ברוך תני עובד כוכבים המברך את השם עונים אחריו אמן בשם אין עונין אחריו אמן א"ר תנחומא אם ברכך עובד כוכבים אחד ענה אחריו אמן דכתיב (דברים ז) ברוך תהיה מכל העמים עובד כוכבים אחד פגע ברבי ישמעאל ברכו א"ל כבר מלתך אמורה פגע בו אחד וקללו א"ל כבר מלתך אמורה א"ל כמה דאמרת לדין אמרת לדין א"ל כן כתיב מברכיך ברוך אורריך ארור:

ז ויעש גם הוא מטעמים ויאמר לאביו יקום אבי הה"ד (משלי ל) שממית בידים תתפש א"ר חמא בר חנינא באיזו זכות השממית מתפשת בזכות אותן הידים ויעש גם הוא מטעמים וגו' יקום אבי על ידי שא"ל יקום אני נפרע לו בו בלשון (תהלים סח) יקום אלהים וגו'. פרשה סז א ויחרד יצחק חרדה גדולה כתיב (משלי כט) חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בה' ישוגב חרדה שחרדה רות לבועז שנאמר (רות ג) ויחרד האיש וילפת יתן מוקש בדין היה לקללה אלא ובוטח בה' ישוגב נתן בלבו וברכה ויאמר ברוכה את לה' בתי חרדה שהחריד יעקב ליצחק שנאמר ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד יתן מוקש בדין היה לקללו אלא ובוטח בה' ישוגב שברכו ואמר גם ברוך יהיה:

ב ויחרד יצחק חרדה גדולה וגו' א"ר חמא בר"ח מאד מחרדה שחרד על גבי המזבח אמר מי הוא זה שנעשה סרסור ביני לבין המקום שיטול יעקב את הברכות כלפי רבקה אמרו א"ר יוחנן מי שיש לו שני בנים אחד יוצא ואחד נכנס חריד אתמהא אלא בשעה שנכנס עשו אצל אביו נכנסה עמו גיהנם רבי אחא אמר התחילו כתלי הבית מרתיתים הדא הוא דהוא אמר מי אפוא מי הוא זה שהוא עתיד ליאפות כאן אני או בני יעקב אמר לו הקדוש ברוך הוא לא את ולא בנך אלא הוא הצד ציד הוא הצד ציד א"ר אלעזר בר שמעון ציידא היך צדוך פכור תרעיא היך תרעך פכור ומקולקל הה"ד (משלי יב) לא יחרוך רמיה צידו רבנן אמרי לא יאחר ולא יאריך הקב"ה לרמאי ולצידו ר"א בנו של ר' יוסי אומר מהו לא יחרוך לא יאריך הקדוש ברוך הוא לרמאי ולצידו דא"ר יהושע בן לוי כל אותו היום היה עשו צד צבאים וכפתן ומלאך בא ומתירן ועופות ומסכסכן ומלאך בא ומפריחן וכל כך למה (משלי יב) והון אדם יקר חרוץ כדי שיבא יעקב שהוא יקרו של עולם ויטול את הברכות שמעיקר העולם חרוצות לו ר' חנינא בר פפא שאל את רבי אחא א"ל מהו דכתיב הון אדם יקר חרוץ א"ל חרוצה היא ביד הצדיקים שאינם נוטלים מן יקרם של עתיד לבא בעולם הזה ואוכל מכל רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר מכל מה שנברא בששת ימי בראשית ר' נחמיה אומר מכל טוב שהוא מתוקן לעתיד לבא אמר לו עיקרו של דבר מה האכילך אמר לו איני יודע אלא טועם הייתי טעם פת טעם בשר טעם דגים טעם חגבים טעם כל מעדנים שבעולם א"ר ברכיה כיון שהזכיר בשר מיד בכה אמר אני קערה אחת של עדשים האכילני ונטל את בכורתי אתה שהאכילך בשר על אחת כמה וכמה א"ר לוי לפי שהיה אבינו יצחק מתפחד ואומר תאמר שלא עשיתי כשורה שעשיתי את שאינו בכור בכור כיון שאמר את בכורתי לקח אמר יאות ברכתי אמר ר"א אין קיום הגט אלא בחותמיו שלא תאמר אלולי שרימה יעקב באביו לא נטל את הברכות ת"ל גם ברוך יהיה:

ג א"ר יצחק בא לקללו אמר לו הקב"ה הזהר שאם את מקללו לנפשך את מקלל דאמרת אורריך ארור א"ר לוי ששה דברים משמשין את האדם שלשה ברשותו ושלשה אינן ברשותו העין והאוזן וחוטם שלא ברשותו חמי מה דלא בעי שמע מה דלא בעי מריח מה דלא בעי הפה והיד והרגל ברשותו אין בעי הוא לעי באורייתא אין בעי לישנא בישא אין בעי מחרף ומגדף היד אין בעי הוא עביד מצוותא אין בעי הוא גניב ואי בעי הוא קטיל הרגל אי בעי הוא אזיל לבתי טרטסיאות ולבתי קרקסיאות ואין בעי הוא אזיל לבתי כנסיות ובתי מדרשות ובשעה שהוא זוכה הקדוש ברוך הוא עושה אותן שברשותו שלא ברשותו היד (מלכים א יג) ותיבש ידו אשר שלח עליו הפה גם ברוך יהיה הרגל (משלי יא) בני אל תלך בדרך אתם כי רגליהם לרע ירוצו:

ד כשמוע עשו את דברי אביו א"ר חנינא כל מי שהוא אומר שהקב"ה וותרן הוא יתוותרון בני מעוהי אלא מאריך אפיה וגבי דיליה זעקה אחת הזעיק יעקב לעשו דכתיב כשמוע עשו את דברי אביו ויזעק זעקה והיכן נפרע לו בשושן הבירה שנאמר (אסתר ד) ויזעק זעקה גדולה ומרה עד מאד בא אחיך במרמה ר' יוחנן אמר בא בחכמת תורתו ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני ריש לקיש אמר התחיל מחכך בגרונו כמאן דמחייך וזורק רוק מפיו ויאמר הכי ויעקבני את בכורתי לקח ושתקתי לו והנה עתה לקח ברכתי ושתקתי לו הלא אצלת לי ברכה מן הניצולת:

ה ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר א"ר ברכיה הן גביר שמתיו לך ברכה שביעית ולמה הוא אומרה לו תחלה אלא א"ל מלך עשיתיהו עליך וברכותיך שלו הן עבדא דמאן נכסיה דמאן עבדא כל מה דיליה למרא ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ולכה איפוא ברם לך פיתך אפויה ר' יוחנן ור"ל ר' יוחנן אמר הרף ממני שפורניתה אפויה לך בכל מקום ר"ל אמר הרף ממני שאף וחמה מסורין לו ר' שמלאי ואמרי לה בשם רבי אבהו אמר לו הקדוש ברוך הוא כך היית אומר ולכה איפוא אמר לו (ישעיה כו) יוחן אמר לו רשע הוא א"ל בל למד צדק לא כיבד את הוריו אמר לו הקב"ה בארץ נכוחות יעול עתיד הוא לפשוט ידו בב"ה אמר לו א"כ השפיע לו שלוה בעולם הזה ובל יראה גאות ה' לעתיד לבא:

ו ויען יצחק ויאמר הנה משמני הארץ יהיה מושבך זו איטאליאה ומטל השמים מעל זו בית גוברין ד"א הנה משמני הארץ מן שמיניא דארעא מן הן מתעבדא ארעא שמניא שמינין מן טלא ומטל השמים מעל אנטונינוס שלח לרבינו א"ל בגין דתסוורתא חסרין מה נעביד ונמלא יתהון נסביה לשלוחא ועייליה לגו פרדסא שרי עקר פוגלין רברבין ושתיל דקיקין א"ל הב לי אנטוגרפא א"ל לית את צריך סליק לגביה א"ל דין הן אנטוגרפא א"ל לא יהיב לי כלום א"ל ומה אמר לך אמר לו לא אמר לי כלום א"ל ולא עבד קודמיך כלום אל נסבני ואעלני לגו פרדסא שרי עקר פוגלין רברבין ושתיל דקיקין תרדין רברבין ושתיל דקיקין חסין רברבין ושתיל דקיקין מיד הבין שרי מפיק דוכסין ומעייל דוכסין עד זמן דאתמליין תסוורתא:

ז ועל חרבך תחיה ר' לוי אמר עול חרבך ואת חיי ואת אחיך תעבוד א"ר הונא אם זכה תעבוד ואם לאו תאבד והיה כאשר תריד את יש לך ירידים שווקים והוא יש לו שווקים את יש לך נימוסות והוא יש לו נימוסות א"ר יוסי בר חלפתא אם ראית אחיך פורק עולה של תורה מעליו גזור עליו שמדים ואתה שולט בו הה"ד (שם סג) כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו ויצחק היכן הוא מי שהוא אומר לו גזור עליו שמדים את מתכיפו לאבות:

ה וישטום עשו אמר ר"א בר יוסי סנטירו ונעשה לו שונא ונוקם ונוטר עד כדין קריין סנטרי' דרומי ויאמר עשו בלבו הרשעים ברשות לבן (תהלים יד) אמר נבל בלבו ויאמר עשו בלבו (מלכים א יב) ויאמר ירבעם בלבו (אסתר ו) ויאמר המן בלבו אבל הצדיקים לבן ברשותן (שמואל א כז) וחנה היא מדברת על לבה ויאמר דוד אל לבו (דניאל א) וישם דניאל אל לבו דומין לבוראן (בראשית יח) ויאמר ה' אל לבו יקרבו ימי אבל אבי ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אומר בא לו עשו במתינה אמר מה אני מכריע את אבא אלא יקרבו ימי אבל אבי ואהרגהו רבי נחמיה אומר ב"ק אומרת הרבה סייחים מתו ונעשו עורותיהם ע"ג אמותיהן רבנן אמרי אם הורגו אני יש שם ועבר יושבין עלי בדין ואומרים לי למה הרגת את אחיך אלא הריני הולך ומתחתן לישמעאל והוא בא ועורר עמו על הבכורה והורגו ואני עומד עליו כגואל הדם והורגו ויורש אני שתי משפחות הה"ד (יחזקאל לה) יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה וה' שם היה מאן אמר דאמר כן אמר ר' יודן אמר הקדוש ברוך הוא וה' שם היה א"ר ברכיה כפר עשו ואמר לא אמרת הדא מילתא אמר לו הקב"ה לית את ידע דאנא הוא בודקיהון דלבביא (ירמיה יז) אני ה' חוקר לב:

ט ויוגד לרבקה וגו' מי הגיד לה רבי חגי בשם רבי יצחק אמהות נביאות היו ורבקה היתה מן האמהות רבי יצחק אמר אפילו (תלם) הדיוט אינו חורש תלם בתוך תלם ונביאים חורשים תלם בתוך תלם ואת אמר (תהלים קה) אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו ותשלח ותקרא ליעקב אמרה לו הרשע הזה כמה הוא תוהא עליך כמה הוא מתנחם עליך וכבר שתה עליך כוס תנחומין:

י ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך וישבת עמו ימים אחדים כתיב (בראשית כט) ויעבוד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים א"ר חנינא בר פזי נאמר כאן אחדים ונאמר להלן אחדים מה להלן אחדים שבע שנים אף אחדים שנאמר כאן שבע שנים עד אשר תשוב חמת אחיך אמו בצדקתה אמרה עד אשר תשוב חמת אחיך והוא לא עשה כן אלא (עמוס א) ויטרוף לעד אפו ועברתו שמרה נצח ריש לקיש אמר עוברתי' ונחרתיה לא זיעא מפומיה למה אשכל גם שניכם:

יא ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי א"ר הונא התחילה גורפת מחוטמה ומשלכת אם לקח יעקב מבנות חת כאלה קופחת זו לזו וזו לזו:

יב ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו ר' אבהו אמר לפי שהיו הברכות מפוקפקות בידו והיכן נתאוששו בידו כאן ויקרא יצחק אל יעקב אמר ר"א אין קיום הגט אלא בחותמיו שלא תאמר אלולי שרימה יעקב באביו לא נטל ברכותיו ת"ל ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו א"ר ברכיה משל לבן מלכים שהיה חותר לאביו ליטול ליטרא אחת של זהב אמר לו למה במטמוניות בא וטול לך בפרהסיא ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו ויצוהו הזהירו על בנות ענר אשכול וממרא וישמע יעקב אל אביו ואל אמו הה"ד (משלי כא) כל דרך איש ישר בעיניו כל דרך איש ישר בעיניו זה שמשון (שופטים יד) ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני (משלי יב) ושומע לעצה חכם זה יעקב וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך:

יג וירא עשו כי רעות בנות כנען וילך עשו אל ישמעאל רבי יהושע בן לוי אמר נתן דעתו להתגייר מחלת שמחל לו הקדוש ברוך הוא על כל עונותיו (בראשית לו) בשמת שנתבסמה דעתו עליו אמר ר"א אלו הוציא את הראשונות יפה היה אלא על נשיו כאב על כאב ד"א כוב על כוב תוספת על בית מלא ר' יודן בשם ר' אייבו אמר (משלי יב) בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק בפשע שפתים מוקש רע ממרד שמרדו עשו וישמעאל בהקב"ה והכעיסו אותו וכן נשיו שהכעיסו אותו באת להם תקלה ויצא מצרה צדיק זה יעקב ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה.



לקודםתוכן ממשיך
חזרה למאגר תורני
חזרה למאגר תורני - שערי שכם


עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
to Sharei Shechem site