ב"ה

כסא
 המהר''ל ספר גבורות ה'
אשר עשה עם ישראל ביציאת מצרים

המהר''ל
רבי יהודה ליווא בן בצלאל

יציאת מצרים

פרק ל"ח

לדף הבא
ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ארבע מאות שנה ושלשים שנה. פסוק זה קשה להבין שלא מצאנו שהיו ישראל ארבע מאות ושלשים שנה במצרים. ורז"ל (מכילתא בא פ' י"ד) מפרשים שחשבון זה מן יציאת אברהם מארצו וממולדתו שמיד נחשב גר בארץ כנען, שנאמר (בראשית כ"ג) גר ותושב אנכי עמכם, והא דכתיב כי גר יהיה זרעך ארבע מאות שנה היינו משנולד יצחק עד יציאת מצרים היה ארבע מאות שנה. והשלשים שנכתבו כאן הם מברית בין הבתרים שנאמר לו הבטחה זאת יש שלשים שנה עד לידת יצחק. אף על גב שמן יציאת אברהם מחרן עד לידת יצחק לא היה רק כ"ה שנים בלבד ולא יותר, פרשו רבותינו ז"ל בסדר עולם (מ"א) כי ברית בין הבתרים היה קודם זה ה' שנים ואין מוקדם ומאוחר בתורה. והרמב"ן בפירוש החומש הרחיק זה הפירוש. ואני אומר כי זה הפירוש אין בו ספק, שאם דחקו פשט הכתוב דמשמע שברית בין הבתרים היה אחר צאתו והוא בן שבעים וחמש, אף על גב שאין זה קשיא כי הרבה זה תמצא שהמוקדם מאוחר והמאוחר מוקדם, ואפי' אם תאמר שהמוקדם מוקדם יש לומר דהגזירה נגזרה קודם זה ה' שנים וכמו שתמצא בגזירת המבול והיו ימיו מאה ועשרים שנה ולא תמצא שהיה מאותה שעה רק מאה שנה, ועל כרחך אתה צריך לומר שהיתה הגזירה קודם זה עשרים שנה כדאיתא בסדר עולם (שם), וכמו שהביא רש"י ז"ל, ואם כן אם נאמר כאן כי גזירת גר יהיה זרעך משנולד יצחק ומושב בני ישראל ת"ל שנה היה קודם לידת יצחק שלשים שנה לא קשה מידי. ואם גם דבר זה ימאן הלא נוכל לומר תכף ומיד שהוציא אותו מאור כשדים היה גר, אף כאשר ישב בחרן, ונאמר כי חמשה שנים ישב בחרן וגם שם היה גירות, ולפיכך כתבו החכמים אל תלמי מלך יון ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות, דהיינו מיום שיצא מאור כשדים וכדכתיב בפרשת ברית בין הבתרים אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את ארץ כנען ומאותה שעה התחיל הגרות, כי למה לא יתחיל הגרות מאותה שעה מיד. אמנם מן דברי חכמים אין לסור ימין



לקודם תוכן ממשיך
למאגר תורני - צל הרים
למאגר תורני - שערי שכם

נר מצוה
נר מצוה


לאתר צל הרים
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
לאתר שערי שכם