ספר גבורות ה' אשר עשה עם ישראל ביציאת מצרים המהר''ל רבי יהודה ליווא בן בצלאל

והיה הדם לכם לאות ופסחתי וגו', ודרשו במכלתא (בא פ"ז) לכם לאות ולא לאחרים לאות. פירשו שאתם צריכים לאות מה שאתם לחלק הקדוש ברוך הוא וזהו האות שלכם, ומפני כך היו נותנים הדם מבפנים ששם היו יושבים, כי זה האות להם כמו המילה שהיא אות לאדם כך היה הדם הזה אות שהם להקדוש ברוך הוא, ובשביל כך ופסחתי עליכם שהרי אתם שלי שלא להשחית ולאבד דבר שהוא שלו שהרי הדם מורה שהם עובדים לו. ופי' ופסחתי וחמלתי עליכם כלומר כאשר אראה האות שלכם שאתם עובדים עבודתי דבר זה גורם לרחם עליכם, ויש לפרש גם כן לשון דילוג וקפיצה כמו ופסעתי עליכם שהיה דולג מבית מצרי לבית מצרי אחר, ושני הפירושים יש במכלתא (שם), כי מפני שאתם עובדים עבודתי אני אדלג על בתי ישראל לפי שאלו הם דבוקים בו יתברך ולפיכך לא הכה אותם, כי כל הכאה שיפעל באחר, אבל ישראל הם דבקים בו יתברך ולפיכך לא היתה מכת בכורות בהם כלל:

---