ספר גבורות ה' אשר עשה עם ישראל ביציאת מצרים המהר''ל רבי יהודה ליווא בן בצלאל

לכו לסבלותיכם. פירשו רז"ל בשמות רבה שבט לוי פנוי היה מעבודת פרך ולפיכך אמר לכו לסבלותיכם כלומר למלאכתכם אשר בבית. ותדע לך שהרי משה ואהרן היו יוצאים שלא ברשות פרעה ולא היה מוחה אלא בודאי כמו שאמרנו למעלה ששבט לוי היה פנוי מעבודת פרך. וזה כי שבט לוי היה שם קדושה נקרא עליהם אף במצרים, ובחיי יוסף היה פוטר את שבט לוי מן מס המלך, שכל אדם מוטל עליו עבודת המלך, זולתי הכהנים שהם כהנים לכל אומה ואומה אין מוטלת עליהם שעבוד המלך, ושבט לוי היה נקרא עליהם שם כהנים ועובדים להקדוש ברוך הוא, והיו פטורים מן עבודת המלך, ואף אחר כך נשאר הדבר ולא הטיל עליהם עבודת פרך. ועוד יש בזה טעם נפלא למה לא היה עבודת פרך על שבט לוי, כי אין ראוי שישעבדו מצרים בשבט לוי שהם קדושים לה' שאיך ימשל על אשר הם קדושים לה' זרע חם המקולקל. וכבר נתבאר לך בפרקים הקודמים, כי אף על ישראל לא היו מושלים מצרים אשר מתיחסים אל בשר חמור, רק כאשר לא היו ישראל בשלימות, ומיד כאשר היו ישראל בשלימות יצאו מרשותם. אבל שבט לוי שהיו קדושים כלם מבטן אמם, אין ראוי כלל שימשלו המצרים עליהם, כי אין דבר המיוחס אל החומר כמו מצרים מושל על דבר קדוש, שכל דבר קדוש נבדל מן החומר, ולפיכך שבט לוי פנוים היו מעבודת פרך וכבר הארכנו בזה: והנה לא צוה הקדוש ברוך הוא לעשות מיד אותות לפני פרעה עד אחר שהכביד פרעה העבודה עליהם ואז אחר כך צוה לעשות האותות לפני פרעה, ויש לדקדק למה לא צוה לעשות מיד האותות לפני פרעה. ועל דעת רז"ל בשמות רבה (פרשה ה') כיון שגזר פרעה כן הלך משה למדין ועשה שם ששה חדשים, ואהרן היה יושב במצרים ואותה שעה החזיר משה אשתו ובניו למדין. עוד אמרו אחר ששה חדשים נגלה הקדוש ברוך הוא עליו במדין ואמר לו לך שוב מצרים בא משה ממדין ואהרן ממצרים ופגעו בהם שוטרי ישראל כשהם יוצאים מלפני פרעה. וכן עוד בש"ר (שה"ש רבה פ' ב') דומה דודי לצבי מה צבי נגלה וחוזר ונכסה ונגלה

---