ספר גבורות ה' אשר עשה עם ישראל ביציאת מצרים המהר''ל רבי יהודה ליווא בן בצלאל

ויבא עד הר האלהים חורבה, במדרש (שמות רבה פ"ב) חמשה שמות יש לו הר האלהים הר בשן הר גבנונים הר חורב הר סיני, הר האלהים ששם קבלו ישראל מלכותו, הר בשן שכל מה שישראל אוכלים בשניהם בזכות התורה שנתנה בהר שנאמר אם בחקתי וגו', הר גבנונים שנקי מכל מום כגבינה, הר חורב שממנו נטלו בית דין רשות להרוג בחרב, ורב שמואל בר נחמן אמר שמשם נטלו העכו"ם גזר דין שלהם להיות חריבים שנאמר והגוים חרוב יחרבו, הר סיני שממנו ירדה שנאה לעכו"ם, ע"כ. ביאור זה כי נתינת תורה לישראל מעלה עליונה למקבלים, וכאשר זכו ישראל למעלה הזאת שקבלו התורה האלהית, והאומות שאינם ראוים למעלה הזאת אין ספק כי יקבלו על ידי זה ריחוק ושנאה, שכיון שנתנה התורה והיה סדר המציאות נותן שתהא תורה שהיא סדר אלהים בעולם, מי שלא נמצא בו דבר זה מרוחק מן הש"י, מפני זה ההר הזה ששם קבלו התורה גורם הטוב למי שקבל התורה והפך זה לאותם שאין להם תורה. ולפיכך היה להר הזה חמשה שמות, השם הראשון מורה ששם קבלו התורה ונעשה הקב"ה להם לאלהים, וקבלת מלכותו הוא ענין ראשון לזה ומאחר שקבלו מלכותו נמשך אחר זה שני שמות המורים על הטוב שיהיה אל המקבלים והמקיימים התורה, ושני שמות אשר ימשכו לאשר אין להם שלימות התורה. והטוב נכלל בשני דברים, הטוב בעצמו והמשך הטוב שיהיה נצחי, והשם הראשון מאלו שני שמות המורה על הטוב שיקבלו שומרי התורה, ולפיכך נקרא הר בשן שכל מה שאוכלים בשניהם בשביל התורה, השם השני מורה על הנצחית שיש לישראל, ולפיכך נקרא ההר הזה גבנונים שנקי מכל מום כגבינה, ובעבור שהוא נקי ואין בו מום ישראל שקבלו התורה אין בהם מום, ודבר שאין בו מום וחסרון הוא מקוים לנצח, שכל הפסד שמגיע אל דבר לא יגיע רק מפני מום וחסרון אבל לדבר שאין לו מום יש לו קיום נצחי. נמצא שני שמות המורים על הטוב, האחד הטוב שיקבלו השני מורה על הנצחית, ואלו שני דברים נזכרים בתורה תמיד על מעלת

---