ספר גבורות ה' אשר עשה עם ישראל ביציאת מצרים המהר''ל רבי יהודה ליווא בן בצלאל

ותרא אותו כי טוב. תניא רבי מאיר אומר טוב שמו, רבי יודא אומר טוביה שמו, רבי נחמיה אומר הגון הוא לנבואה, אחרים אומרים נולד הוא כשהוא מהול, וחכמים אומרים בשעה שנולד נתמלא כל הבית אורה כתיב הכא ותרא אותו כי טוב וכתיב התם וירא אלהים את האור כי טוב. פירוש לדעת רבי מאיר טוב שמו, בא לומר כי משה בעת תולדתו היה טוב, וזה נאמר על שהיה מציאות טוב גמור ולא כמו שאר נבראים שאין מעלתם הטוב הגמור. ולדעת רבי יודא טוביה שמו, פירוש שהיה דבק במשה טוב שהוא ענין אלהי, לכך נקרא טוביה פירוש שהיה מתחבר שם י"ה בטוב של משה עד שנקרא בשם טוביה, ודבר זה מה שהיה משותף בשמו שם י"ה שהטוב שלו ענין אלהי, וזה ההפרש שיש בין טוב ובין טוביה כי טוב ר"ל שעצם שלו טוב ואילו טוביה מעלה יתירה שהטוב ענין אלהי דבק בו שנשתתף בו שם י"ה והבן דברים אלו מאוד. ור' נחמיה סובר כי הגון הוא לנבואה, מעלה יותר גדולה מן הראשונה, וזה כאשר הגון הוא לנבואה השכינה עצמו עליו וזה הוא יותר מן מעלה הראשונה מה שיש בו מענין אלהי שהיה דבק במשה. לכך הוסיף ר' נחמיה הגון היה לנבואה כי מוכן היה בעת תולדתו להתחבר עם השכינה. ואחרים אומרים שנולד מהול וזה תוספת מעלה, וזה כי מה שהיה השכינה מדברת עמו שהיה הגון לנבואה אף התחתונים מוכנים לזה מצד עצמם אבל מדריגה זאת מה שהיה נולד מהול הוא מעלה שאינה לתחתונים, כי כל התחתונים אף שהם שלמים יש להם צירוף אל הרע ואינם נבדלים ממנו לגמרי, אבל העליונים הם שלמים מסולקים מן הרע כאשר ידוע למי שיודע דברים אלו. ולכך אמר שנולד מהול כי הנולד מהול הוא מסולק ונבדל מן הרע הוא הערלה שהיא רעה ולכך נאמר בסלוק הערלה והיה תמים, רוצה לומר שלם וזה מדריגת העליונים שהם שלימים, כי השמים לא יקבלו תוספת וזהו שלימותם, והנולד מהול נברא בלא תוספת ערלה שהיא תוספת רע וזהו צירוף אל הרע. ולמאן דאמר שנתמלא הבית אורה, היא עוד יותר מעלה, כי המעלה הזאת שהוא

---