ספר גבורות ה' אשר עשה עם ישראל ביציאת מצרים המהר''ל רבי יהודה ליווא בן בצלאל

ואמרינן במשנה (שם קי"ב ע"ב) ואומר ברכת השיר וקאמר בגמרא מאי ברכת השיר רב יהודה אמר יהללוך ור' יוחנן אמר נשמת כל חי. ואנו אומרים שניהם יהללוך ונשמת כל חי, וביהללוך יש שמנה שבחים כאשר תעיין בזה תמצא שאין כאן רק ח' שבחים, שהרי יהללוך מחולק מן שאר השבחים שאמר יהללוך ה' כל מעשיך, ולא מצאנו רק שמנה לשונות של שבח ביחד יודו ויברכו וישבחו ויפארו וירוממו ויעריצו ויקדישו וימליכו כך הוא העיקר. ואלו שמנה שבחים הם ידועים שכן כל שירות בתורה הם בשמנה כמנין א"ז ישיר משה אז ישיר ישראל אז דבר יהושע והוא דבר גדול ונפלא מאוד כאשר תבין ודבר זה נתבאר למעלה בפ' שירה ע"ש. ובמדרש (ילקו"ש בשלח) אמר רבי עקיבא בשעה שאמרו ישראל אז ישיר לבש חלוק של תפארת שהיו חקוקין עליו כל אז שבתורה אז תשמח בתולה אז ידלג כאיל פסח אז תפקחנה עיני עורים אז ידבר יהושע אז תראי ונהרת שנאמר את ה' האמרת וה' האמירך היום, וכיון שחטאו ישראל קרעו שנאמר בצע אמרתו ועתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו שנאמר אז ימלא שחוק פינו. פי' כאשר היו משבחין את השם יתברך באז ישיר והשבח הזה הוא שבח שהשם יתברך מתרומם על העולם ונבדל מן הטבע, כי כן מורה מלת אז שהוא אחד רוכב על ז' ימי בראשית שהוא הטבע, ועוד לשון זה שהוא כמו באותו עת ולשון זה אינו המשך זמן שהרי אומר באותו עת לבד ומפני שאינו המשך זמן הוא למעלה מן הזמן, ולפיכך בשבח זה היו מלבישין השם יתברך חלוק של תפארת, שהרי ר' יוחנן קרא למאני מכבדותי, וה"נ ההפך שהכבוד יקרה חלוק גם כן. וע"ז החלוק היו כתובים כל אז שבתורה שכולם הם מורים על כבודו יתברך שהוא נבדל מהטבע החמרי, וזהו הכבוד כי אין כבוד יותר מזה כאשר הוא נבדל מן כל צירוף ויחוס גשמי שהגשמי או אשר מצורף אל הגשם אין בו תפארת כי יש בו עכירות וגסות גשמי ודבר זה נתבאר בהקד' בכמה מקומות. וזה המלבוש הוא לו מן התחתונים, ולפיכך תמצא שאלו שמנה שבחים כולם נאמרו

---