ספר גבורות ה' אשר עשה עם ישראל ביציאת מצרים המהר''ל רבי יהודה ליווא בן בצלאל

לא לנו ה' לא לנו. מפני כי בתחלה בשני מזמורים הראשונים נתן הלל על הנהגת הקדוש ברוך הוא שמנהיג באי עולמו, כמו שזכר מקים מעפר דל מאשפות ירים אביון וגו', ובמזמור שאחריו נתן הלל על הנפלאות חוץ מטבע של עולם אשר הקדוש ברוך הוא מחדש בעולם למען יראיו, במזמור הזה בא להודיע הסבה שהוא עושה נסים לפיכך אמר לא לנו כפל הלשון, שלא יהיה משמע לא לנו אף על גב שיש לעשות לנו אין אנו מבקשים שתעשה לנו אלא בשביל כבוד שמך, לכך כפל לא לנו ה' לא לנו שאין לנו שום זכות שתעשה בשבילנו אלא בשביל כבוד שמך. ורז"ל (שם) דרשו לא לנו ה' לא לנו אמר חנניה. כי לשמך תן כבוד אמר מישאל. על חסדך ועל אמיתך אמר עזריה. למה יאמרו הגוים אמרו כולם. נראה שהם מפרשים לא לנו ה' לא לנו כלומר בשבילנו אל תעשה, רק בשביל כעס אויב שהוא אגור פן יאמרו ידינו רמה ובשביל זה תעשה. לכך אמר לא לנו ה' לא לנו אמר חנניה, והשני מצד כבוד שם קדשו יעשה לכך אמרו לשמך תן כבוד אמר מישאל שיעשה בשביל כבוד שמו. ועזריה אמר בשביל חסדו ואמתו יעשה. ועוד יש לפרש והוא יותר נכון כי לא לנו ה' לא לנו נגד מדת הדין שלא יהא מדת הדין מקטרג למה יעשה להם דבר זה, לכך אמר נגד זה לא לנו ה' לא לנו שאין אנו מבקשין בשביל אנו כלל כי יודעין אנו שאין אנו ראוין. ומישאל אמר נגד מדת הרחמים כי לשמך תן כבוד בשביל זה תעשה בשביל כבוד שמך שיתגדל ויתקדש, כי שמו הוא שם בן ארבע אותיות הוא מצפ"ץ בא"ת ב"ש והוא ברחמים במספר להודיע כי השם המיוחד מנהיג ברחמים, וידוע לחכמים כי השם המיוחד הוא שם בן ד' הוא מדת הרחמים ואמר כי יתן כבוד לשמו וינהיג הבריות ברחמים. ועזריה דבר נגד מדת החסד על חסדך על אמתך. כי יש צדיקים דבקים במדת הדין ויש צדיקים דבקים במדת הרחמים ויש צדיקים דבקים במדת החסד. ואלו שמות הצדיקים חנניה מישאל ועזריה חנניה דביקותו במדת הדין ומורה עליו שמו שכן מדברים למדת הדין חנני ה' חנני, וכן תקנו חכמים הזן

---