ספר גבורות ה' אשר עשה עם ישראל ביציאת מצרים המהר''ל רבי יהודה ליווא בן בצלאל

הללויה הללו עבדי ה' הללו את שם ה', ביאור זה מצד שהם עבדי ה' שהם להקדוש ברוך הוא, שהרי עושה נסים עמהם והוציאם מצרה לרוחה ובזה הם עבדי ה', כי כל דבר הרוחה שהושיעם מצרה הרי היו משועבדים לאחר, ובזה שגאלם הם עבדי ה' כי הוציאם מרשות אחר ולפיכך יש להם להלל. ויש להלל את שם ה' כלומר הלול המיוחד לשמו יתברך, והיה די כשיאמר הללו עבדי ה' את שם ה', אלא שר"ל מצד שהם עבדי ה' ראוי להם להלל, כמו העבד אשר הוא מהלל לאדון שלו במה שמטיב עמו, ועוד יוסיף בהלל להלל את שם ה' לפי שהושיעם מצרה לרוחה, ובזה ראוי להם להלל את שם ה' העושה להם דבר זה. לפיכך חלק אותו לשנים, כי מצד שהם עבדי ה' ועושה עמהם טובות ראוי להם להלל שלא יהיו כפויי טובה, אבל אין מצד הזה שיהיה מהלל הלול המיוחד אליו יתברך, אבל מצד שהוא עושה עמהם נסים והושיעם מצרה לרוחה, שדבר זה מצד אמתת שמו כי כל גאולה מצרה לרוחה הוא מצד שמו של השם יתברך בלבד, ובשביל זה ראוי להם להלל שמו: יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם. התחיל אחר כך לספר שבח הקדוש ברוך הוא בכל שלש עולמות, עולם הוא עולם העליון כי לכך כתב מעתה ועד עולם כלומר עד עולם והוא עולם הבא, וראוי להבין לשון יהי שהוא לשון עתיד והוא רמז על עולם הבא, נמצא כי ברכה זאת היא מן עולם עליון, כמו שתקנו יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא וזהו עולם עליון, כמו שמצאנו בסדר קדושה קדיש לעלם עלמיא ודבר זה ידוע. ואח"כ נגד העולם השני, אמר ממזרח שמש עד מבואו מהלל שם ה' וזהו נגד קדיש בשמי מרומא, כי מה שאמר ממזרח שמש עד מבואו מהלל שם ה', הוא, כי מן השמים נמשך הלול אל השם יתברך כדכתיב (תהלים י"ט) השמים מספרים כבוד אל, כי מצד התנועה הזאת שהיא התנועה ממזרח עד מערב מורה על המניע בכחו, והוא נותן התנועה למתנועע לפיכך ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה', כי אחר

---