ספר גבורות ה' אשר עשה עם ישראל ביציאת מצרים המהר''ל רבי יהודה ליווא בן בצלאל

רבי יוסי הגלילי אומר וכו'. במאמר זה יש לדקדק שאמר על הים מה נאמר וירא ישראל את היד הגדולה, והרי במצרים נאמר גם כן (שמות ז') וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי ידי עליהם, ועוד נאמר ושלחתי את ידי וגו', ועוד נאמר הנה יד ה' הויה במקנך וגו'. ויראה שדקדקו הם מלשון היד בה"א הידיעה דמשמע כל היד, אבל הנה יד ה' הויה במקנך ושלחתי את ידי וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי עליהם נקרא יד של הקדוש ברוך הוא אף על גב שהמכה עשה באצבע ויקרא החלק בשם הכל, מה שאין כן בקריעת ים סוף שכתוב היד הגדולה בה"א הידיעה משמעו כל היד. ועוד כי ושלחתי את ידי אין זה רק לשלוח היד להכות בו ולא היתה המכה בכל היד אלא בחלק היד, וכן בנטותי ידי לא היתה המכה רק בחלק היד אף על גב שהיתה הנטיה בכל היד, וכן הנה יד ה' הויה במקנך אין זה רק שתהיה היד במקנה, אבל עיקר הכאה היתה באצבע לבד, אבל וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים הנה נאמר על המעשה שעשתה היד המעשה הזה, ולפיכך קריעת ים סוף היה בכל היד ובמצרים לקו באצבע עשר מכות. וטעם זה שהמכה במצרים באצבע ועל הים ביד, וזה כי המכות במצרים לא היו באים לאבד את מצרים בכלל, לכך לא היו המכות במצרים רק פרטים ולא באו דרך כללות, עד שעל הים אז רצה להביא הקדוש ברוך הוא על מצרים מכה כוללת שרצה להעניש מצרים במה שעשו לישראל לפיכך במצרים כתיב אצבע אלהים הוא, פירוש כמו האצבע שהוא חלק היד ואינו כל היד שלא היה במצרים רק מכה פרטית, אבל בים כתיב וירא ישראל את היד הגדולה שאז היה רוצה לגמור את עונשם להביא עליהם איבוד בכל, שאחר שראוים הם להביא עליהם מכות להעניש אותם לא הביא עליהם מכה פרטית כי הפרטי הוא חלק בלבד ואינו הכאה שלימה, אבל הוא יתברך היה רוצה להביא עליהם על עונשם מכה כללית עד שתהיה הכאה שלימה, ועוד כי במצרים שהוא מקור פרטי לכך כאשר לקה היאור או לקה עפרה ראוי שתהיה מכה זאת על ידי אצבע בלבד, כי

---