ספר גבורות ה' אשר עשה עם ישראל ביציאת מצרים המהר''ל רבי יהודה ליווא בן בצלאל

תניא הכל חייבים בארבע כוסות הללו אחד אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות אמר רבי יהודה מה תועלת יש לתינוקות ביין אלא מחלקים להם קליות ואגוזים כדי שלא יישנו וישאלו, אמרו על רבי עקיבא שהיה מחלק קליות ואגוזים לתינוקות בערב פסח כדי שלא יישנו וישאלו. ונראה דבתינוקות שהגיעו לחינוך פליגי דאי לא הגיעו לחינוך מאי טעמא דתנא קמא, ועוד דקאמר מחלקים להם קליות ואגוזים כדי שלא יישנו אם כן יש בו דעת לשאול ותינוק כזה מסתמא הגיע לחינוך, דאם לא הגיע לחינוך אין בו דעת לשאול דמה ישיב לתינוק שלא הגיע לחינוך. ואפילו בתינוק שהגיע לחינוך סבר רבי יהודה דפטור שתקנו חכמים ארבע כוסות דרך חירות ולא שייך דבר זה בקטנים שאינם רגילין ביין ולפיכך קאמר מה תועלת לתינוקות ביין. ונראה דהלכה כתנא קמא, ואף על גב שרב אלפס הביא הברייתא כצורתה, לא משום דפסק כרבי יהודה אלא לומר דבעי נמי חלוק קליות ואגוזים כדמסיק בברייתא אמרו על רבי עקיבא. אמנם הרמב"ם (פרק ז' מהל' חו"מ ה"ג) פסק כרבי יהודה כדמוכח בדבריו ופירש הטור דמכל מקום טוב ונכון ליתן כוס בפני כל אחד ואחד אף בפני תינוקות. ופריך בגמרא והיכי תקנו רבנן ארבע כוסות מלתא דאתי לידי סכנה והתניא לא יאכל אדם תרי ולא ישתה תרי ומתרץ רבינא ארבע כוסות תקנו רבנן דרך חירות כל חד וחד מצוה בפני עצמה. ופירש רב אלפס ז"ל אמרו רבוותא הואיל כל חד וחד מצוה באנפי נפשיה מברכין בורא פרי הגפן אכל כסא וכסא, ומסתייע להך סברא מהא דתנן שחט מאה חיות במקום אחד כסוי אחד לכולם מאה עופות במקום אחד כסוי אחד לכולם רבי יהודה אמר שחט חיה יכסה ואחר כך ישחוט עוף, ואמר עליו רבי יוחנן מודה רבי יהודה לענין ברכה שאין מברך אלא ברכה אחת, אמר ליה רבינא לרב אחא מאי שנא מרב ברונא ורב חננאל תלמידי דרב דהוו יתבי בסעודה וקאי עלייהו רב ייבא סבא ואמרו ליה הב לן ונברך והדר אמרו ליה הב לן ונשתה אמר להו רב ייבא סבא הכי אמר רב כיון דאמריתו הב לן ונברך

---