ספר גבורות ה' אשר עשה עם ישראל ביציאת מצרים המהר''ל רבי יהודה ליווא בן בצלאל

ויושע ה' ביום ההוא וגו', במדרש (ילקו"ש בשלח) בשעה שיצאו ישראל ממצרים עמד עוזא שר של מצרים ואמר אומה זו שאתה מוציא ממצרים דין יש לי עליהם שאמרת כי גר יהיה זרעך ת' שנה ועדיין לא עברו ת' שנה אמר הקדוש ברוך הוא למיכאל החזר לו תשובה ושתק מיכאל השיב הקדוש ברוך הוא ואמר לעוזא יש לי ללמד זכות על בני כלום נתחייבו בני שעבוד אלא בשביל דבור אחד שאמר אברהם במה אדע כי גר יהיה זרעך כלום אמרתי אלא בארץ לא להם וכבר גלוי וידוע כי מיום שנולד יצחק נעשו לגרים באותה שעה הציל הקדוש ברוך הוא את ישראל מיד מצרים לכך נאמר ויושע ה' ביום ההוא וגו' מיד מצרים. וביאור ענין זה כי אין דעת האדם דעת קונו, כי לפי דעת האדם ואף לפי שכל המלאכים לא נחשב מה שהיו יושבים בארץ כנען לגרות, כי לא היה להם דבר קשה השייך לגר כי היו חשובים בארץ כנען, אבל בעיני השם יתברך הוא גרות כי אי אפשר שלא היה מגיע אליהם דבר מה שבו היו גרים ואצל השם יתברך נחשב זה גרות. ובודאי אצל האדם לא נחשב גרות רק אם הוא שפל בעיני הכל כאשר הוא דרך הגר, אבל אצל השם יתברך שהוא מדקדק כחוט השערה לפי עומק השכל והמשפט נחשב אף בארץ כנען לגרות. וזהו שאמר הכתוב ויושע ה' ביום ההוא כי היו נושעים על ידי השם יתברך אבל לא לפי דעת האדם, כי לפי דעת האדם ושכל האנושי לא יקרא גרות רק אם הוא גר גמור. וזה שאמר כי אין משפט השם יתברך משפט האדם, הרי גם כן השעבוד היה להם בדבר קטן מאוד שאמר אברהם במה אדע ואם כן בדבר קטן בא השעבוד, וכל זה בשביל כי הוא יתברך מדקדק במשפטו כחוט השערה:

---