ספר גבורות ה' אשר עשה עם ישראל ביציאת מצרים המהר''ל רבי יהודה ליווא בן בצלאל

לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו' (דה"א כ"ט) בפרק הרואה (דף נ"ח ע"א) אמרינן שם דר' שילא דרש להאי קרא לך ה' הגדולה זו מעשה בראשית וכן הוא אומר עושה גדולות עד אין חקר והגבורה זו יציאת מצרים וכן הוא אומר וירא ישראל את היד הגדולה והתפארת זו חמה ולבנה שעמדו ליהושע והנצח הוא מפלתה של רשעה וכן הוא אומר ויז נצחם על בגדי וההוד זו מלחמות נחלי ארנון שנאמר על כן יאמר בספר מלחמות ה' וגו', כי כל בשמים ובארץ זו מלחמת סיסרא שנאמר מן השמים נלחמו הכוכבים, לך ה' הממלכה זו מלחמת עמלק שנאמר כי יד על כס יה וגו' והמתנשא זו מלחמת גוג ומגוג שנאמר הנני אליך נשיא ראש משך ותובל, לכל לראש אמר רב חנין אפילו ריש גרגותא מן שמיא מוקמין ליה, במתניתא תנא משמיה דר' עקיבא לך ה' הגדולה זו קריעת ים סוף והגבורה זו מכת בכורות, ותפארת זו מתן תורה, והנצח זו ירושלים, וההוד זו בית המקדש שיבנה במהרה בימינו ע"כ. וראוי לתמוה לפי המדרש הזה שזכר הכתוב אלו דברים דוקא. וביאור ענין זה מה שהזכיר דברים אלו, לפי שבא לומר כי השם יתברך אליו הכל וכל חלופי המציאות וחלופי הכחות הכל שלו. ומפני כי החלופים הם החלקים המתנגדים זה לזה והמתחלקים זה מזה, והדברים המתנגדים זה לזה והמתחלקים זה מזה בראשונה, הם ששה צדדי עולם שהם ארבע רוחות ומעלה ומטה שהם מחולפים ומחולקים שכל צד נגד השני, ועוד השביעי הוא האמצעי המתנגד אל כלם. ולאלו השבעה מתיחסים ענינים מתחלפים כפי מה שראוי להם, כי המזרח מתיחס לו הבריאה, לפי שמן המזרח מתחדש העולם בכל יום כשעולה השמש מן המזרח, וכמו שתקנו המאיר לארץ ולדרים עליה ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, ואל המערב הוא צד שכנגדו ששם שוקע האור התיחס הפסד הנמצאים ואל הדרום שזה הצד נקרא ימין בכל מקום ושם השמש ברומה ובתוקפה לכך מתיחס לשם הכח הגדול, וצד צפון הפך זה כמו שיקרא צד דרום ששם השמש דר ברומו של עולם כך

---