|
הזדמנות לרכוש ספרים נדירים של רבותינו המחברים את התורה עם ארץ ישראל
צורת הארץ במחירים השווים לכל נפש |
|
הדפסנו מחדש את ביאור הגר"א כולל המקראות והשינויים
שבערי המגרש שביהושע לדברי הימים
כולל כל מראי מקומות מתנ"ך ומדברי חז"ל בצורה מהודרת,
נוחה וקלה ללימוד
וע"פ דפוסים ראשונים,
וכמו כן ציינו המקומות
שיש בהם שינויים בין
הביאור לליקוטי הגר"א מכ"י.
|
עם 22 מפות!
|
|
מיוחד למורים, חוקרים וכל מי שרוצה לקדם את הבנתו, ולחזק את קשרו עם ארץ ישראל! עלות הספר: 60 ש"ח + 10 ש"ח משלוח בארץ
למידע והזמנות: sefer@tsel.org טל- 0542607810 |
|
הזדמנות לרכוש ספרים נדירים של רבותינו המחברים את התורה עם ארץ ישראל
ספר כפתור ופרח
הרב אשתורי הפרחי
ספר תבואות הארץ
הרב יהוסף שווארץ
ספר אדמת קודש
הרב יצחק גולדהאר
חדש!- מארז גבולות ארץ ישראל במחירים השווים לכל נפש |
|
ניסיון עלייתו לארץ ישראל
ידוע כי הגאון ניסה בעצמו לעלות לארץ ישראל, ואף כתב לבני משפחתו אגרת מהדרך, שהתפרסמה אחר כך בשם "עלים לתרופה", ובה כתב בין היתר שהוא הולך ל"ארץ חמדת ישראל וחמדת ה', שכל עליונים ותחתונים תשוקתם אליה". אולם, ניסיונו זה לא צלח והוא נאלץ לשוב על עקבותיו לאחר שהגיע להולנד. קיימת אי-הסכמה לגבי השנה בה ניסה הגר"א לעלות לארץ. דב אליאך, בספרו "הגאון", טורח להוכיח מדקדוקים בלשון האיגרת כי נסיון זה היה כאשר הגאון היה בסביבות גיל ארבעים. בספר 'קול התור' מופיעה מסורת כי הוא ניסה לעלות לארץ בשנת תקמ"ב (1782). לעומתם, ד"ר אריה מורגנשטרן טוען כי הנסיון היה בסביבות שנת תקל"ח, על פי מסמכים של הקהילה היהודית בהולנד, אולם לא ברור לחלוטין שאכן הכוונה במסמכים לגאון. כפי המסופר ב'קול התור', הוא ביקש לחדש את היישוב היהודי בארץ, להפריח את שממותיה של ארץ ישראל, וליצור בה זן של אנשים חכמים ומוסריים שקרא לו "אנשי אמנה", ולסלול בזאת את בואו של המשיח שהאמין כי אמור להופיע בשנת הת"ר (1840). כאשר הוא הכריז "קול התור נשמע בארצינו" (על פי שיר השירים). לשם כך שידל את תלמידיו לעלות לארץ שהייתה בחורבנה, ומינה לעמוד בראשם את תלמידו הרב הלל משקלוב, ואכן 14 מתלמידיו עלו בראש שיירה לצפת ולירושלים בתחילת המאה ה-19, 11 שנה לאחר מותו, ומצאו בה כשלושים יהודים. בעקבותיהם עלו קבוצות נוספות בעשרות השנים שלאחר מכן.
מן הדברים שכתב בנו של הגר"א, אנו למדים שבכוונתו של אביו היה לחבר בארץ ישראל מעין "שולחן ערוך חדש":
שתיים זו שמעתי מפיו הקדוש והטהור שלא הסכימה עימו דעת קונו, ולא עשה. לעת זקנתו שאלתיו פעמים רבות מדוע לא נסע לארץ הקדושה ולא ענני וכן הבטיח לי שיעשה פסקי הלכות מארבעה טורים בדעה מכרעת לכתוב רק דעה אחת הישרה בעיני חכמתו, בראיות חזקות ועצומות שאין להשיב עליהן
בשאיפתו של הגר"א לחבר ספר הלכה מקיף משתקף דפוס הפעילות שאפיין גם את מפעלו ההלכתי הגדול של רבי יוסף קארו בכתיבת השולחן ערוך יותר ממאתיים שנה לפני כן. מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/הגאון מווילנה |